החברה הפסיכדלית – חברה שתמיד חיה לאור תעלומת ההוויה, הפסיכדליים הם סוגיה חברתית חמה. סוגיה אתית, לא משנה מה המונח עבורם, ודווקא משום שהם סוכני פרמוט. הם יטילו בך ספק גם אם אתה רב חסידי, אנתרופולוג מרקסיסטי או נער מזבח. כי העסק שלהם הוא להמיס מערכות אמונה. והם משאירים אותך עם נתונים גולמיים של התנסות.
תרגום בלעדי להרצאה מאת טרנס מק’קנה: החברה הפסיכדלית (The Psychedelic Society).
ומתוך זה – משוחזר עולם ואתה צריך להבין, שזה דיאלוג, שבו ההחלטות שלך – היטל הדקדוק שלך על המרחב האינטלקטואלי שמולך, יעבור למצב של קיום ממשי. למעשה, כולנו יוצרים את היקום שלנו, משום שכולנו פועלים עם השפות הפרטיות שלנו, אשר ניתנות לתרגום גס ביותר לשפה של כל אדם אחר.
תמונה עשויה פוטונים
ישנה אנלוגיה פיזית אשר מחזקת עוד יותר את הרעיון הזה של ניכור. התמונה של העולם שאתה רואה דרך העיניים שלך עשויה פוטונים. פוטונים הם מנות גל זעירות, כל כך מקושרות באופן אינטגרטיבי שאפשר לחשוב עליהם כעל חלקיקים. זה אומר שכל פוטון אחד שנופל על העין שלי הוא שונה מכל פוטון אחד אשר נופל העיניים שלך. כלומר, אני משתמש במאה אחוז בחלק אחר של העולם, כל אחד מכם מקבל תמונה שונה של העולם, ובכל זאת אנחנו יושבים כאן עם ההנחה הנאיבית, שתמונות העולם שלנו שונות רק מנקודת המבט שלנו בתוך חלל החדר. ויש לנו הרבה הנחות נאיביות מאוד, כמו זו המובנית לתוך החשיבה שלנו, כמו המדע, הם מובנים לתוך אותם הנחות תמימות ולא בדוקות.
הייחודיות זה כל מה שהופך את החוויה לנסבלת
המדע אומר לך כי קבוצה של תנאים תיצור אפקט נתון וכי בכל פעם שקבוצה של תנאים מתקיימים התוצאה תהיה – השגת האפקט. ובכן, המקום היחיד שבו זה קורה הוא במעבדות. מניסיוננו האישי, הדברים הם לא בדיוק ככה. מגע עם אדם הוא תמיד שונה. החוויה של האהבה, אכילה, נסיעות, הדברים האלה תמיד שונים. זוהי הייחודיות שלהם, למעשה, והייחודיות זה כל מה שהופך את החוויה לנסבלת. אבל, המדע מוכן לומר לך שהדברים היחידים, שראוי לתאר, הם תופעות אשר ניתן להפעיל שוב ושוב (פעולות חוזרות). הסיבה לכך היא: כי אלה הן בסך הכל התופעות היחידות שהמדע מסוגל לתאר, וזה שם המשחק מבחינתם.
הרגע של להיות בן אנוש
אם אתה נולד בהודו, תגלה שהקוסמוס הוא דרך אחת, אם אתה נולד בברוקלין, אתה מגלה שזו דרך אחרת. מה שאנחנו צריכים לעשות הוא להתעלות על דפוסים מקומיים של גורל, אשר הופכים אותנו למה שאנחנו לא רוצים להיות, צריך לטעון לרמה גבוהה יותר של חופש, על ידי מעשה פשוט של החלת תשומת לב לעצם הווייתך … לחוויה של הקיום שלך, עליונותה של החוויה.
“אנשים אינם מכונות, אבל בכל מצב שבו יש להם את הבחירה, הם יתנהגו כמו מכונות.” כולנו נופלים לדפוסים מסוימים, כולנו מחזיקים את הדפוסים האלה בחוזקה רבה יותר, קשה מאוד ולפעמים אי-אפשר להפר אותם, וזה קורה ברמת המחשבה.
אנחנו, האנשים הפשוטים בכדי לדרוש את החופש שלנו, לנצל את הרגע הזעיר בין תהומות אדירות של אי-ודאות. אולי מוות, אולי גלגולים אחרים, אולי מעברים לצורות חיים אחרות, דברים שאנחנו לא יודעים. אבל הרגע הנדיר של האנושיות – יש לנו הזדמנות ייחודית להבין את הדברים, ויש לי את האמונה כי זה אפשרי מתישהו, איפשהו לנהל שיחה – יש שיחות שבהם המציאות יכולה להיות פשוטו כמשמעו, משתרעת לרסיסים, מעבר לנקודת שחזור.
אנשים מתחברים דרך הטבע
עלינו להתחיל ליצור אינטראקציה עם אנשים בעלי דעות דומות ברחבי העולם, ולבסס את הסדר האינטלקטואלי החדש, אשר יהיה הישועה של האנושות, משום שהוא קולקטיבי. אנשים יחושו את הקשר ההדדי בין גורלם, יחושו כי הקשר ההדדי הוא הרבה מעבר להבדלים הלאומיים, המחלוקות האידאולוגיות. הרגשה של עליונות להיות חלק מהמשפחה האנושית.
