מה אתה מרגיש כשאני אומר את המילה “סמים”?

ראיון עם טרנס מק’קנה מקסיקו, שנת 1996

מק’קנה כתב והרצה על מצבי מודעות שונים, סמים פסיכדליים, הזיות, מטפיזיקה, שמאניזם, שפה, תרבות, אתנובוטניקה, טכנולוגיה ועתידנות. הוא ידוע בעיקר על ספריו בתחום חקר צמחים המשמשים לטקסים שמאניים ומצבי תודעה מורחבים.

שאלה: מה אתה מרגיש כשאני אומר את המילה “סמים”?

ובכן, המילה “סמים” היא המילה שזיהמה את השפה. חלק מהסיבה שיש לנו בעיית סמים, היא העובדה שאין לנו דרך אינטליגנטית לדבר על חומרים משני תודעה. צמחים, מצבי תודעה פסיכדליים ומצבים של רגיעה או עוררות. לא נוכל להבין את הבעיות וההזדמנויות שטמונות בחומרים הללו לפני שננקה את השפה שלנו. “סמים” היא מילה שמשתמשות בה ממשלות, על מנת שיהיה בלתי אפשרי לחשוב בצורה יצירתית, על הבעיות של חומרים משני תודעה, שימוש לרעה, זמינות וכן הלאה.

כבר בצעירותי הייתי מוקסם מהרעיון של שינויי תודעה דרמטיים באמצעות צמחים. כאלה שמתאוששים מהם לאחר מספר שעות. דרך יצירות של אלדוס הקסלי וכותבים אחרים, גיליתי שזו תופעה דתית-תרבותית כלל עולמית, שהמעמד הבינוני הנוצרי בו גדלתי התכחש אליה לחלוטין. זה קצת דומה למיניות, נושא שהחשיבה הנוצרית הייתה מעדיפה שלא יתקיים כלל. בעוד שלמעשה, בשל היותנו יצורי אנוש בגוף של חיה, קשורים לטבע. חשוב שנתייחס למצבי התודעה המותמרים הללו, ולצמחים, לחומרים ולמוסדות התרבותיים הקשורים אליהם.

ההיסטוריה האנושית היא סיפור של חומרים משני תודעה בזה אחר זה, ששיבשו או עיצבו מחדש ערכים אנושיים ובנו את החברה. דוגמה טובה לכך תהיה: סוכר. רוב האנשים בכלל לא חושבים על סוכר כעל סם. בעוד שעל הקוקאין חושבים כעל הסם שהרס את ערכי המוסר והפוליטיקה באמריקה הלטינית – אבל הסוכר החזיר לעולם את העבדות. העבדות למעשה נעלמה מן העולם עם נפילת האימפריה הרומית. לא היה שימוש בעבדים לצורך חקלאות בימי הביניים. רק בראשית המאה החמש עשרה, כאשר החלו הפורטוגזים לייצר סוכר, הם החלו לקנות בני אדם מסוחרים ערבים מאפריקה, והאפיפיור היה שותף בעסקה, כולם היו שותפים לה. זו הייתה שחיתות סמים של המוסדות המרכזיים בחברה, בקנה מידה אדיר.

שאלה: אבל זה נמשך עד ימינו – יש אלכוהול, טבק…

זאת בדיוק הנקודה שלי, כל חברה בוחרת קבוצה מצומצמת של סמים, רעילים ככל שיהיו, מקדשת אותם לתוך המערך התרבותי שלה, ובמקביל, עושה דמוניזציה לכל הסמים האחרים, ומתחילה ברדיפה וצייד מכשפות אחרי המשתמשים בכל פעם שבקונסטלציה הפוליטית נדרשת רדיפה שכזו. זהו משחק עתיק יומין ושיחקו אותו במקומות רבים. אפשר לקוות שבמסגרת התקדמות החברה, לעבר רעיונות של זכויות אדם אוניברסליות, יכלל גם הרעיון של זכותו האוניברסלית של האדם, להיות אחראי על התודעה שלו ולהכנסתה למצבים משתנים, כפי שיבחר. לא נתקרב לדיאלוג תרבותי בעניין הזה, עד שיהיה ברור כי התודעה האנושית, כמו הגוף, חייבת להיות מרחב חופשי משליטת הממשלה.

בחוק האמריקאי ישנו הרעיון של חיים, חופש ורדיפת האושר. אם לחיפוש אחר אושר יש משמעות כלשהי, הרי זו הזכות לשלוט בתודעה. טרגדיה גדולה הכתה את העולם המדעי במאה העשרים. כאשר ההתלהבות הראשונית מאפשרויות המחקר של תודעה ומחלות נפש, שנפתחו בעקבות גילוי ה- ל.ס.ד נדחקה הצידה בשל הפרנויה של הממסד, ודיכוי השימוש בסמים. ההתרגשות הקרב חוקרי הפסיכולוגיה לאחר גילוי ה- ל.ס.ד הייתה דומה להתרגשות הפיזיקאים ביום בו בקע האטום. 

כולם האמינו שכעת ניתן יהיה להבין מחלות נפש, סכיזופרניה, זיכרון וכן הלאה. ובמקום זאת הממשלה איבדה את העשתונות, משום שראתה כי לחומרים הללו יש יכולת לתכנת מחדש את האמונה של אנשים בערכי הממסד. וזה היה מפחיד כל כך, שכל ההבטחה הגלומה במחקרי היצירתיות ומחלות הנפש, הוקרבה על מזבח הפרנויה של הממסד, מפני העובדה שסמים עלולים לגרום לאנשים להתעורר ולהבין חלק מהמזימות והניצול של העידן המודרני והקפיטליזם. 

  • 1
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
    1
    Share

דעתך בעניין...

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

נגישות