מרכיבים אנדוגניים שגוף האדם מייצר בעצמו, צומחים בטבע, האם במקרה?

 

אנדוגני: חומר כגון הורמון או נוירוטרנסמיטר המיוצר באופן טבעי בגוף.

מרכיבים אנדוגניים הנם חומרים הכרחיים לתפקוד כלל המערכות בגוף האדם. גוף האדם מייצר מרכיבים אלו כחלק מהפעילות המטבולית, אותם מרכיבים בדיוק, ניתן למצוא בעולם הצומח. חלק ניכר מחומרים אלו הוצא מחוץ אל החוק, בעוד הם חלק מההוויה האנושית, מה שמבחינה משפטית הופך את כולנו ל- לא חוקיים. מכיוון שיש לנו טריפטמינים במוח. וההשלכות – עיוות ערכי החברה והברירה הטבעית.

דוגמאות לנוכחות של מרכיבים אנדוגניים בגוף האדם:

DMT N,N-Dimethyltryptamine אנדוגני

DMT הוא גם נוירוטרנסמיטר (וטריפטמינים אחרים הקשורים כגון 5-MeO-DMT ו- Bufotenine) נמצאים במטבוליזם האנושי הרגיל, כמו כן אצל בעלי חיים. כפי שתואר במחקרים אלו.

לבלוטת האצטרובל במוח יש תפקיד חשוב במיוחד, וכחלק מהתהליך המטבולי, היא מייצרת עוד סוג של טריפטמין או מוליך עצבי בשם DMT או דימתילטריפטאמין, המוכר בתרבויות עתיקות רבות ככלי שמאני מסורתי למסע בתודעה ושינוי פרספקטיבה. ה-DMT מכיל בין השאר סרוטונין ומלוטונין, והוא סוג של מולקולה המיוצרת בצמחים שונים בטבע (צמחים שמהם מורכבת האיוואסקה לדוגמה) כמו גם בגוף האדם, וידוע שיש לו השפעות נרחבות על התודעה האנושית.

Ayahuasca vine / Photo by Paul Hessell, Flickr, Creative Commons גפן האיוואסקה

המוח האנושי משחרר את המרכיב בעת שינה, מה שיוצר חלומות צלולים. בנוסף הוא משפיע על רגולציה של מערכת החיסון, כמו כן על רמות החרדה והמתח. באופן כללי, ה- DMT עדיין נשאר בגדר תעלומה, הוא נחשב לכלי  הפסיכדלי החזק ביותר הידוע לאדם. בשנים האחרונות החלו לצוץ יותר ויותר מחקרים בנושא, המעידים שאותו מרכיב ביכולתו לעצור מקרים של התמכרויות הרסניות, ורקונסטרוקציה של "מערכת ההפעלה" במוח. 

המערכת האנדו-קנבינואידית

אנדוקנבינואידים הם מולקולות אשר כמו הקנבינואידים: בצמח הקנאביס, נקשרים ומפעילים קולטני קנבינואידים במוח. עם זאת, בניגוד ל- THC, האנדו-קנבינואידים מיוצרים באופן טבעי על ידי תאים בגוף האדם ("Endo" פירושו "מבפנים", מתוך הגוף).

ישנם שני אנדוקנבינואידים עיקריים: Anandamide ו- 2-AG. אנדוקנבינואידים אלה עשויים ממולקולות כמו שומן בתוך קרום התא, והם מסונתזים על פי דרישה. כלומר הם נוצרים בדיוק כאשר קיים צורך. הם אינם מאוחסנים לשימוש מאוחר יותר כמו מולקולות ביולוגיות רבות אחרות.

המערכת האנדו-קנבינואידית התגלת לראשונה בסוף שנות השמונים, מורכבת מרצפטורים של CB1 הנמצאים בעיקר במערכת העצבים, ברקמות החיבור, בבלוטות, ובאיברים; ו- CB2, שבעיקר ניתן למצוא במערכת החיסונית וכן בטחול, הכבד, הלב, הכליות, העצמות, כלי הדם, תאי הלימפה, בלוטות אנדוקריניות, אברי הרבייה.

פונקציות: זיכרון, תאבון, תגובה ללחץ, מאזן האנרגיה והמטבוליזם. קולטנים אלה יכולים להיות מגורים ומווסתים על ידי תרכובות הנקראות Endocannabinoids המיוצרים באופן טבעי בגוף, כמו Anandamide.

כאשר אדם בא במגע עם צמח קנאביס, המכיל THC, מתבצע חיבור לקולטנים בגוף שמתאימים אחד לשני כמו מנעול שמתאים למפתח, האנדו, הפיטו והקנבינואידים כולם מייצרים מגוון רחב של השפעות פיזיולוגיות, ומשנים כל דבר, החל מלחץ הדם ועד לתגובת הכאב, זיכרון, תאבון ותודעה.

המערכת האנדו-קנבינואידית נקראה על שמו צמח הקנאביס, שהוביל לגילוי המערכת בגוף האדם. שלמעשה היא אחת התהליכים הפיזיולוגיים החשובים ביותר, ששומרים על הבריאות. ד"ר דסטין סולק, אמר במהלך הרצאה בכנס NORML 2010. "המערכת הקנבינואידית מבצעת משימות שונות בכל רקמות הגוף", אמר. "אבל המטרה היא תמיד זהה: הומאוסטזיס – שמירה על סביבה פנימית יציבה למרות תנודות בסביבה החיצונית."

אנדורפינים ואופיואידים אנדוגניים

Beta-Endorphin By Edgar181 (Own work) [Public domain], via Wikimedia Commons

אנדורפינים הנקראים גם "הורמוני האושר", מולקולות המיוצרות על ידי בלוטת יותרת המוח ובלוטת ההיפותלמוס, על מנת ליצור הקלה בכאב ותחושה של רווחה. השם נובע מ "מורפיום אנדוגני", כלומר, מורפיום המיוצר מתוך הגוף.

יש לציין כי הרפואה המודרנית משתמשת באופיאטים סינתטיים, החזקים במאות מונים מהאופיום המצוי בפרח הפרג. אפידמיית משככי הכאבים בארצות הברית גבתה מעל אדם 1 בכל שעה, שמת ממנת יתר מתרופות מרשם נרקוטיות.

תיאור מתאים מאוד, כי זיהוי של תרכובות אלה נבע מהגילוי כי המולקולות המבודדות מאופיום, כגון מורפיום, סיפקו הקלה בכאב על ידי גירוי קולטנים של תאי עצב. קולטנים הם מולקולות חלבון ספציפיות, אשר פועלים בכדי לקלוט מרכיבים אופיאטיים. אבל למה הגוף צריך לפתח קולטנים למולקולות הנמצאות בפרח הפרג, שגדל במזרח? 

אולי, מורפיום פשוט נוצר במקרה כמין מולקולה שהגוף עצמו הפיק כדי לשנות את מצב הכאב? בשנת 1975, באוניברסיטת אברדין, ד"ר הנס קוסטרליץ ועמיתו ג'ון יוז מצאו מולקולה כזאת. למעשה, הם מצאו שתי מולקולות קשורות זו לזו. הם קראו להם "אנקפלינים". מולקולות המורכבות מחמש חומצות אמינו המקושרות זו לזו. Enkephalin – אנדוגני הוא למעשה הוא נגזר פנימי, שנועד לאגד את הקולטנים האופיואידים של הגוף.

שחרור אנדורפין משתנה בין אנשים. משמעות הדבר היא כי שני אנשים אשר סובלים באותה מידה מכאב, גופם לא בהכרח ייצר רמות דומות של אנדורפינים, בעת פעילות גופנית. מזונות מסוימים, כגון שוקולד או פלפל חריף, יכול גם להוביל להפרשה משופרת של אנדורפינים. במקרה של פלפלים צ'ילי חריף, יותר אנדורפינים מופרשים. שחרור אנדורפינים בעת אכילת של שוקולד עשוי להסביר את הרגשות המנחמים. אנשים רבים מקשרים את הכמיהה לשוקולד בזמנים של מתח.

לסיכום: מה הסיכוי שגוף האדם ייצר קולטנים התואמים לצמחים ספציפיים, או מרכיבים אנדוגניים הקיימים בצמחים, האם כל זה במקרה? כנראה שלא. כל הנושא הזה מעיד על איזשהו קשר "עמוק" יותר ממה שהורגלנו לדעת – בין האדם לעולם הטבע. 

  • 2
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
    2
    Shares

דעתך בעניין...

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.