myHerb

מרכיבים אנדוגניים שגוף האדם מייצר בעצמו – מצויים בצמחי בר בטבע

מרכיבים אנדוגניים הנם חומרים הכרחיים לתפקוד כלל המערכות בגוף האדם. גוף האדם מייצר מרכיבים אלו כחלק מהפעילות המטבולית, אותם מרכיבים בדיוק, ניתן למצוא בעולם הצומח.

חלק ניכר מחומרים אלו הוצא מחוץ אל החוק, בעוד הם חלק מההוויה האנושית, מה שמבחינה משפטית הופך את כולנו ל- לא חוקיים. מכיוון שיש לנו טריפטמינים במוח. וההשלכות – עיוות ערכי החברה והברירה הטבעית.

דוגמאות לנוכחות של מרכיבים אנדוגניים בגוף האדם:

אנדוגני: חומר כגון הורמון או נוירוטרנסמיטר המיוצר באופן טבעי בגוף. —ויקיפדיה

DMT N,N-Dimethyltryptamine אנדוגני

DMT הוא גם נוירוטרנסמיטר (וטריפטמינים אחרים הקשורים כגון 5-MeO-DMT ו- Bufotenine) נמצאים במטבוליזם האנושי הרגיל, כמו כן אצל בעלי חיים. כפי שתואר במחקרים אלו.

לבלוטת האצטרובל במוח יש תפקיד חשוב במיוחד, וכחלק מהתהליך המטבולי, היא מייצרת עוד סוג של טריפטמין או מוליך עצבי בשם DMT או דימתילטריפטאמין, המוכר בתרבויות עתיקות רבות ככלי שמאני מסורתי למסע בתודעה ושינוי פרספקטיבה. ה-DMT מכיל בין השאר סרוטונין ומלטונין, והוא סוג של מולקולה המיוצרת בצמחים שונים בטבע (צמחים שמהם מורכבת האיוואסקה לדוגמה) כמו גם בגוף האדם, וידוע שיש לו השפעות נרחבות על התודעה האנושית.

המוח האנושי משחרר את המרכיב בעת שינה, מה שיוצר חלומות צלולים. בנוסף הוא משפיע על רגולציה של מערכת החיסון, כמו כן על רמות החרדה והמתח. באופן כללי, ה- DMT עדיין נשאר בגדר תעלומה, הוא נחשב לכלי  הפסיכדלי החזק ביותר הידוע לאדם. בשנים האחרונות החלו לצוץ יותר ויותר מחקרים בנושא, המעידים שאותו מרכיב ביכולתו לעצור מקרים של התמכרויות הרסניות, ורקונסטרוקציה של \”מערכת ההפעלה\” במוח.

צמחים עם תכולת DMT גבוהה מהרגיל:

המערכת האנדו-קנבינואידית

אנדו-קנבינואידים הם מולקולות אשר כמו הקנבינואידים: בצמח הקנאביס, נקשרים ומפעילים קולטני קנבינואידים במוח. עם זאת, בניגוד ל- THC, האנדו-קנבינואידים מיוצרים באופן טבעי על ידי תאים בגוף האדם (\”Endo\” פירושו \”מבפנים\”, מתוך הגוף).

ישנם שני אנדו-קנבינואידים עיקריים: Anandamide ו- 2-AG. אנדו-קנבינואידים אלה עשויים ממולקולות כמו שומן בתוך קרום התא, והם מסונתזים על פי דרישה. כלומר הם נוצרים בדיוק כאשר קיים צורך. הם אינם מאוחסנים לשימוש מאוחר יותר כמו מולקולות ביולוגיות רבות אחרות.

המערכת האנדו-קנבינואידית התגלתה לראשונה בסוף שנות השמונים, מורכבת מרצפטורים של CB1 הנמצאים בעיקר במערכת העצבים, ברקמות החיבור, בבלוטות, ובאיברים; ו- CB2, שבעיקר ניתן למצוא במערכת החיסונית וכן בטחול, הכבד, הלב, הכליות, העצמות, כלי הדם, תאי הלימפה, בלוטות אנדוקריניות, אברי הרבייה.

פונקציות: זיכרון, תאבון, תגובה ללחץ, מאזן האנרגיה והמטבוליזם. קולטנים אלה יכולים להיות מגורים ומווסתים על ידי תרכובות הנקראות Endocannabinoids המיוצרים באופן טבעי בגוף, כמו Anandamide.

כאשר אדם בא במגע עם צמח קנאביס, המכיל THC, מתבצע חיבור לקולטנים בגוף שמתאימים אחד לשני כמו מנעול שמתאים למפתח, האנדו, הפיטו והקנבינואידים כולם מייצרים מגוון רחב של השפעות פיזיולוגיות, ומשנים כל דבר, החל מלחץ הדם ועד לתגובת הכאב, זיכרון, תאבון ותודעה.

המערכת האנדו-קנבינואידית נקראה על שמו צמח הקנאביס, שהוביל לגילוי המערכת בגוף האדם. שלמעשה היא אחת התהליכים הפיזיולוגיים החשובים ביותר, ששומרים על הבריאות. ד\”ר דסטין סולק, אמר במהלך הרצאה בכנס NORML 2010. \”המערכת הקנבינואידית מבצעת משימות שונות בכל רקמות הגוף\”, אמר. \”אבל המטרה היא תמיד זהה: הומאוסטזיס – שמירה על סביבה פנימית יציבה למרות תנודות בסביבה החיצונית.\”

אנדורפינים ואופיואידים אנדוגניים

אנדורפינים הנקראים גם \”הורמוני האושר\”, מולקולות המיוצרות על ידי בלוטת יותרת המוח ובלוטת ההיפותלמוס, על מנת ליצור הקלה בכאב ותחושה של רווחה. השם נובע מ \”מורפיום אנדוגני\”, כלומר, מורפיום המיוצר מתוך הגוף.

יש לציין כי הרפואה המודרנית משתמשת באופיאטים סינתטיים, החזקים במאות מונים מהאופיום המצוי בפרח הפרג. אפידמיית משככי הכאבים בארצות הברית גבתה מעל אדם 1 בכל שעה, שמת ממנת יתר מתרופות מרשם נרקוטיות.

זיהוי של תרכובות אלה נבע מהגילוי כי המולקולות המבודדות מאופיום, כגון מורפיום, סיפקו הקלה בכאב על ידי גירוי קולטנים של תאי עצב. קולטנים הם מולקולות חלבון ספציפיות, אשר פועלים בכדי לקלוט מרכיבים אופיאטיים. אבל למה הגוף צריך לפתח קולטנים למולקולות הנמצאות בפרח הפרג, שגדל במזרח?

אולי מורפיום פשוט נוצר במקרה כמין מולקולה שהגוף עצמו הפיק כדי לשנות את מצב הכאב? בשנת 1975, באוניברסיטת אברדין, ד\”ר הנס קוסטרליץ ועמיתו ג\’ון יוז מצאו מולקולה כזאת. למעשה, הם מצאו שתי מולקולות קשורות זו לזו. הם קראו להם \”אנקפלינים\”. מולקולות המורכבות מחמש חומצות אמינו המקושרות זו לזו. Enkephalin – אנדוגני הוא למעשה הוא נגזר פנימי, שנועד לאגד את הקולטנים האופיואידים של הגוף.

שחרור אנדורפין משתנה בין אנשים. משמעות הדבר היא כי שני אנשים אשר סובלים באותה מידה מכאב, גופם לא בהכרח ייצר רמות דומות של אנדורפינים, בעת פעילות גופנית. מזונות מסוימים, כגון שוקולד או פלפל חריף, יכול גם להוביל להפרשה משופרת של אנדורפינים. סקס ואורגזמה מפרשים אנדורפינים רבים. שחרור אנדורפינים בעת אכילת של שוקולד עשוי להסביר את ההרגשה המנחמת והסיפוק הפנימי.

לסיכום: כל העניין הזה בוודאי לא אומר שצריך להתנפל על חומרים כאלו, שמיוצרים הן בטבע והן באדם, שכן, כל התמכרות כזו עשויה להיות קטלנית והרסנית במיוחד התמכרות לאופיאטים, כל דבר צריך להיעשות בתבונה ומתינות, בהמלצת רופא.

השאלות והתהיות

אך מהו באמת הסיכוי שגוף האדם ייצר קולטנים התואמים לצמחים ספציפיים, או מרכיבים אנדוגניים הקיימים בצמחים, האם כל זה במקרה? כנראה שלא. כל הנושא הזה מעיד על איזשהו קשר \”עמוק\” יותר ממה שהורגלנו לדעת – בין האדם לעולם הטבע.

נראה כאילו מרכיבי מוחנו מפוזרים בטבע בצמחים. השתקפות של משהו או מישהו… נקודה למחשבה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Click to access the login or register cheese
Scroll to Top