פלסטיק בהשראת הטבע; מעבר לפלסטיק צמחי הוא התחלה טובה – אך זהו אינו הפתרון היחיד

מעבר לפלסטיק צמחי, אשר מתכלה היטב וידידותי לסביבה, הוא התחלה טובה, אך זהו אינו יכול להיות הפיתרון היחיד לפסולת הפלסטיק, יהיה צורך בעיצוב מחודש ומשמעותי של כלל החקלאות הגלובלית על מנת לייצר מספיק חומר אורנגי, כדי להחליף את הפלסטיק הידוע לשמצה שהוא על בסיס נפט, לחומר צמחי מתכלה.

כדי לפתור את משבר האקלים שלנו, אין ספק, שאחד הצעדים המשמעותיים שעלינו לשנות, זו הדרך בה אנו מייצרים – ונפטרים – מדברים יומיומיים. דלק מאובנים שאינם מתחדשים ומשמשים להכנת רשימה כמעט אינסופית של פריטים, החל ממזלגות פלסטיק,אריזות קלקר, בדים סינטטיים ועד פלדה ובטון. לא רק שמוצרים אלה, המבוססים על דלק מאובנים, דורשים משאבים רבים, אשר מוגבלים בכמות והם דורשים כמויות אנרגיה משמעותיות על מנת לייצרם.

לחומרים הסינתטיים המודרניים לוקח אלפי שנים להתפרק בסביבה

מערכת המיחזור שלנו אינה מספקת, לחומרים האלה לוקח אלפי שנים להתפרק, וכך הפלנטה שלנו ממשיכה להתמלא באשפה, אשר מזהמת את האוויר, הקרקע והים ובאופן כללי – פוגעת באקולוגיה הפלנטרית, באנושות, בכל החי והצומח.

שמעתם על… מבנים שלמים העשויים מצמחים

לאחרונה, פריטים צמחיים וחומרים ביולוגיים טבעיים הציפו את השוק. חברות מייצרות נעליים, מארזים, סכו\”ם, מכולות, ואפילו מבנים שלמים העשויים מצמחים. על הנייר, זה נשמע כמו התשובה לבעיה. החומר הצמחי מתכלה או שהופך לקומפוסט, ובזכותו ניתן לגדל עצים, תירס, המפ וכותנה וכו\’… שוב ושוב – שימוש רב פעמי.

למוצרים אלה לעיתים יש טביעת רגל פחמנית קטנה יותר, מעמיתיהם העשויים מדלק מאובנים. חולצה עשויה מפוליאסטר, שהוא סוג פלסטיק, אשר, כיום תופס נפח של כ- 60% מכלל הבגדים בשוק, והיא מכילה טביעת רגל פחמנית של כ- 5.5 קילו של CO2, לעומת חולצה מכותנה אשר מכילה טביעת רגל פחמנית של כ- 4 קילו. עם יותר ממאה מיליארד פריטי לבוש המיוצרים מדי שנה, ההבדל הזה עשוי להיות משמעותי.

\”גל המוצרים הצמחיים אינו סתם טרנד זמני – זהו מעבר הכרחי\”

למרות שהזינוק בפופולריות מוצרים מן הצומח עשוי להרגיש כמו סתם עוד מגמה סביבתית. אך האם ייצור הכל על בסיס צמחי באמת יכול להציל אותנו וסביבתינו? התשובה היא קצת יותר מסובכת, מאשר, לוודא שכולם בוחרים במזלג קומפוסט על פני פלסטיק.

גל המוצרים הצמחיים אינו סתם טרנד זמני – זהו מעבר הכרחי, אומר מתיס ווקרנגל, מייסד ונשיא Global Footprint Network, קבוצת מחקר המחשבת, מדי שנה את יום ה- Overshoot Day, התאריך, שבו האנושות השתמשה בכל ההקצאה השנתית של משאבי כדור הארץ. \”אין עתיד אחר מלבד עתיד מתחדש, בין אם נרצה או לא,\” הוא אומר. באמירתו \”התחדשות\”, הוא מתכוון, שאנחנו צריכים לחיות ממה שאנחנו יכולים לחדש, ואנחנו לא יכולים לחדש דלק מאובנים. \”בסופו של דבר הכל יצטרך להיות צמחי / טבעי.\”

מעבר לעולם של מוצרים צמחיים בלבד לא יהיה קל

ניתן לעשות זאת במעבר מהיר, שלדברי ווקרנגל יבוא עם \”כאבים לטווח קצר\”, אולם התהליך ישאיר אותנו עם תקציב התחדשות גדול יותר (כפי שכדור הארץ יוכל לייצר יותר חומרים ביולוגיים) לעתיד. או שאנחנו יכולים לעבור בתהליך הדרגתי ואיטי למוצרים צמחיים, לקחת את הזמן, להתנסות, לחקור ולשכלל אותם – אך ככל שנבזבז יותר זמן, כך הדור הבא ימשיך ליסבול מהאשפה הנערמת, שאנחנו השארנו בשבילם.

[su_button url=\”https://ebay.to/3mHa5kW\” target=\”blank\” background=\”#d8f6d7\” color=\”#333333\” center=\”yes\” radius=\”5\” icon=\”icon: shopping-cart\” icon_color=\”#252525\” desc=\”רכישה בטוחה של סכו\’ם אורגני במחיר שפוי\”]לחצו כאן לרכישת סכו\”ם טבעי, מתכלה וידידותי לסביבה[/su_button]

\”כאבים קצרי טווח\” אלה, עשויים להיות מזיקים בערך כמו אי הנוחות, כאשר כפית הקומפוסט שלך תאבד את שלמותה ביוגורט שלך – אבל זו פשרה שאנחנו צריכים לחיות איתה. \”אולי אנחנו צריכים לשמוח אם הכף קצת מתנדנדת\”, אומר ווקרנגל. \”עלינו לשמוח מהעובדה שאפשר להכניס אותה לפח הקומפוסט שלכם.\”

כף שעשויה מחומר צמחי, ועמידה ככל הניתן כמו מפלסטיק – הוא משהו אפשרי, אבל…

אבל נדרשת פשרה: קשה יותר להפוך את החומר (ביו-פלסטיק) לקומפוסט. ככל שהכף העשויה מביו-פלסטיק היא יציבה יותר, נוצרת בעיה, שרוב מתקני הקומפוסט אינם יכולים לטפל בביו-פלסטיק, אומר ריי האץ\’, מנכ\”ל חברת שירותי המיחזור קווסט. הם דורשים טמפרטורות גבוהות וציוד יקר, ובארה\”ב ישנם רק כמאה מתקנים כאלה. \”המחשבה היא, שהחומרים מבוססי הביו הם כולם זהים, אך הם לא באמת כאלו\”, הוא אומר. \”ביו-פלסטיקה צריכה להיות מופרדת ומטופלת בנפרד, ואם היא מפונת למזבלה, היא לא תהפוך לקומפוסט. היא מזהמת באותה מידה והפסולת הביו-פלסטית תשכב שם שנים כמו כל סוג אחר של פלסטיק.\”

בשנת 2018 ייצר העולם 359 מיליון טון פלסטיק

דרושה תשתית מחודשת על מנת לעבד חומרים אלו

איסור על ייצור פלסטיק חד פעמי, לטובת אריזות קומפוסט או חומר אורגני מתכלה – אינו פיתרון מוחלט לבעיית הפסולת שלנו. מכיוון שללא תשתית מסודרת, אשר תוכל לעבד את החומרים, הפתרון לא יהיה יעיל. בשנת 2018 ייצר העולם 359 מיליון טון פלסטיק. האם אנחנו מוכנים להתמודד עם אותו נפח של חומרים מתוצרת צמחית? \”הרי אין שפע של חומר צמחי, שאנחנו יכולים פשוט לנצל אותו ללא הגבלה.\” אומר ווקרנגל.

ישנו צורך להקדיש יותר שטח, מאשר השטח שהחקלאות מהווה כיום

מדענים כבר מודאגים מהעניין, כייצד נוכל להאכיל בצורה מספקת את האוכלוסייה העולמית

האוכלוסייה העולמית, אשר גדלה והולכת ללא הרף, ובעיקר, האם אנחנו מסוגלים לגדל מספיק פירות וירקות לכולם. כשנשאלת השאלה האם יש לנו כרגע מספיק מרחב לגדל את כל הצמחים, שנצטרך לייצר מהם חומרים ביולוגיים, ובנוסף להאכיל את עולמנו, אומר קרסון מרדית\’, מנהל המכון למוצרי-ביו מתחדשים בג\’ורג\’יה. ישנו צורך להקדיש יותר שטח, מאשר השטח שהחקלאות מהווה כיום, וככל הנראה, העיניין ידרוש שימוש בקרקע של משק החי. אדמות המוקדשות לרעיית צאן ולגידולי מאכל לבעלי חיים מהוות 77% מאדמות החקלאות העולמיות, אולם בעלי החיים מייצרים בסך הכל 18% מהקלוריות בעולם ו- 37% מסך החלבון.

אם אנו מגדלים יותר יבולים, עלינו להיות מודעים לאופן, שבו אנו מגדלים אותם. האם החווה פועלת מאנרגיה מתחדשת? מה לגבי כל הפליטות וההשפעות הסביבתיות האחרות של הדשן, הדרוש לגידול צמחים במהירות? במידה והוא (הדשן) עשוי מחנקן, הוא עשוי לרוקן את החומרים המזינים בקרקע ולזהם את מי השתייה, ולפגוע בחיי. זוהי פשרה נוספת שנאלץ להתמודד עימה. \”שינוי תשתיות החקלאות התעשייתית שלנו, כדי לגדל יבול באופן יעיל וכמותי. (אולם כל השימוש באנרגיה ובדשן תלוי בסוג הצמח המגודלים).

פריטים על בסיס צמחי הם התפתחות מבורכת, כמעבר הרחק מהמפלסטיק, מוסיף מרדית\’, אך עלינו להיות זהירים בנוגע לכיצד אנו מחשלים (Forge) את עתידנו המלא בצמחייה. מעבר לעולם עם יותר מוצרים עשויים מצמחים, לצד זה צריכות להיות יוזמות נוספות, החל מחידושים בייצור המעגלי, השימוש היעיל ביותר בפסולת ביולוגית ועד לווידוא שיש לנו מספיק מתקני קומפוסט, לביצוע יעיל של פירוק רכיבים אלה.

\”אנחנו צריכים להפוך את התהליך למעגלי\”

במקום החלפת הפלסטיקה , כל אחד ואחד לחומרים על בסיס צמחי. מדובר בשינוי משמעותי, עלינו לשנות את כל התהליכים לייצור וסילוק כלל המוצרים, בהם אנו משתמשים במהלך חיינו. זרם הפסולת הנוכחי שלנו הוא ליניארי, כלומר, אנו לוקחים משאבים, ממירים אותם למוצר, ואז המוצר הזה מסתיים במזבלה. מוצרים חדשים כל הזמן עוברים את אותו מסע ישיר למזבלה. \”אנחנו צריכים להפוך את התהליך למעגלי\” אומר מרדית\’. אם המוצרים מופקים בדרך של לולאה סגורה, כאשר בסוף חייהם הם יעברו שימוש חוזר. יתוקנו או יחודשו מחדש, במקום שנשליך אותם למתקן פסולת שכבר בלאו הכי מלא מעל ומעבר, החומרים הללו מתקדמים הלאה מה שמוביל לשימוש פחות באנרגיה ו- CO2, מאשר, התהליך העכשוי – של הפקת וזיקוק כל פעם חומר גלם מחדש – גם אם חומרי הגלם האלו הם צמחיים.

עבור אנשים המעוניינים לקנות פריטים צמחיים / טבעיים שיש להם יתרונות עבור כדור הארץ, מרדית\’ מזהיר, שימו לב לתווית, שעל המוצר – כמה אחוזים מאותו מוצר, עשוי בפועל מצמחים? ומהו מקורם של צמחים אלה? \”אם מדובר בחומר מבוסס על עצים, תרצו לוודא שמדובר ביער שמנוהל באופן בר קיימא\”, הוא אומר. עדיין דרושים מחקרים נוספים. חלקם עשויים לדרוש לא מעט עבודה. אך עדיין, אם ניתנת לכם הבחירה בין נייר או פלסטיק, מרדית\’ אומר, בחרו בנייר.

מקורות:
https://www.fastcompany.com/90550287/shifting-to-plant-based-plastic-is-a-start-but-it-cant-be-the-only-solution-to-plastic-waste