חוקרים באוניברסיטת ת”א פיתחו טכנולוגיה חדשנית, המאפשרת גידול של ‘אצות ים מועשרות’. כאלו החדורות בחומרים מזינים, חלבונים, סיבים תזונתיים ומינרלים לצרכי אדם ובעלי חיים.
‘אצות ים מועשרות’ הן בעלות ערך תזונתי גבוה במיוחד. וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לחקר האוקיאנוגרפי בחיפה, פיתחו טכנולוגיה חדשנית. המאפשרת גידול של “אצות ים מועשרות” החדורות בחומרים מזינים, חלבונים, סיבים תזונתיים ומינרלים לצרכי האדם והחי.
עתיד תעשיית המזון הבריא
לטענת החוקרים, הטכנולוגיה המתקדמת מעלה משמעותית את קצב הגדילה, רמות החלבון, הפחמימות הבריאות והמינרלים ברקמות האצות. מה שהופך את “האצה המועשרת” למזון-על טבעי לחלוטין בעל ערך תזונתי גבוה במיוחד. אשר יכול לשמש בעתיד תעשיית המזון והבריאות. וכמו כן, להבטיח מקור מזון בלתי מוגבל בעת משבר.
את המחקר הוביל הסטודנט דורון אשכנזי Ph.D. בהדרכת פרופ’ אביגדור אבלסון מבית הספר לזואולוגיה, הפקולטה למדעי החיים של ג’ורג’ ס. ווייס באוניברסיטת תל אביב ופרופ’ אלווארו ישראל מהמכון הישראלי לחקר האוקיאנוגרפיה והלימנולוגית (IOLR) בחיפה. המאמר פורסם בכתב העת המדעי Innovative Food Science & Emerging Technologies.
מזון-על ירוק ומועשר
דורון אשכנזי מסביר כי במחקר גודלו מינים מקומיים של האצות Ulva, Gracilaria, Hypnea בסמיכות למערכות גידול דגים, בתנאי סביבה שונים. התנאים המיוחדים אפשרו לאצות לשגשג ואפשרו שיפור משמעותי בערכם התזונתי עד כדי הפיכתן ל”אצות ים מועשרות”, שהן מזון-על.
כמו כן, ניתן יהיה להשתמש באצות המועשרות באופן יישומי בתעשיות בריאות נוספות. למשל כתוספי תזונה או כרפואה, וכן בתעשיית הקוסמטיקה.
“ניתן להתייחס לאצות כמזון-על טבעי, השופע במרכיבים ההכרחיים של תזונת האדם מאשר מקורות מזון אחרים”, מוסיף אשכנזי.
גמישות טכנולוגית ופתרון לתת-תזונה
“באמצעות הגישה הטכנולוגית שפיתחנו, בעל משק או יזם יוכל לתכנן מראש קו ייצור של אצות עשירות בחומרים בהם הם מעוניינים, שיכולים לשמש כמזונות בריאות או תוספי תזונה; למשל אצות ים. עם רמה גבוהה במיוחד של חלבון, אצות עשירות במינרלים כמו ברזל, יוד, סידן, מגנזיום ואבץ, או בפיגמנטים מיוחדים או נוגדי חמצון.
האצות המועשרות יכולות לשמש לסייע לאוכלוסיות הסובלות מתת תזונה ומחסרים תזונתיים, למשל, אוכלוסיות מוחלשות ברחבי העולם, וכן תוספי מזון לתזונה צמחונית או טבעונית”.
היתרון שבחקלאות ימית
יתרה מכך, בניגוד לחקלאות יבשתית, חקלאות ימית, ובפרט הגישה המוצעת שלנו לחקלאות אצות, אינה דורשת אדמה נרחבת, מים מתוקים או כמויות גדולות של דשן. הוא ידידותי לסביבה ושומר על הטבע והאיזון האקולוגי על ידי הפחתת סיכונים סביבתיים.
המתודולוגיה החדשה למעשה מציעה מצב אידיאלי, לחקלאות בת קיימא ונקייה. כיום, חקלאות ימית משולבת מתחילה לקבל תמיכה מממשלות ברחבי העולם, בשל היתרונות הסביבתיים שלה. הכוללים הפחתת עומסי חומרי הזנה למי החוף, פליטת גזים וטביעות פחמן. בדרך זו היא תורמת למאבק במשבר האקלים ובהתחממות הגלובלית.
צוות מקצועי השׁוֹעֵט קדימה
דורון אשכנזי מסכם: “טכנולוגיות מסוג זה הן ללא ספק מודל לעתיד טוב יותר לאנושות, עתיד שבו בני אדם חיים באידיליה ובבריאות בסביבתם”. המחקר נערך בשיתוף חוקרים מובילים נוספים מרחבי הארץ, ביניהם גיא פז וד”ר יעל סגל מהמכון הישראלי לחקר האוקיינוסים והלימנולוגיים (IOLR) בחיפה, ד”ר שושנה בן-וליד, מומחית לכימיה אורגנית, ד”ר מרב נדב צוברי מהמחלקה לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת בר-אילן, וד”ר איתן סלומון מהמרכז הארצי לחקלאות ימית באילת.
