לקרל יונג, הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי השוויצרי, היה עניין עמוק בקשר בין הפסיכולוגיה האנושית לטבע. בעוד שהוא ידוע בעיקר בזכות עבודתו בפסיכולוגיה אנליטית וחקר הלא-מודע הקולקטיבי (Collective Unconscious), יונג הכיר גם בחשיבות הטבע והשפעתו על רווחת האדם.
יונג האמין כי לבני אדם יש קשר מולד לטבע, המושרש בהיסטוריה ההתפתחותית של האנושות. הוא ראה בטבע מקור להשראה, ריפוי והתחדשות רוחנית. לפי יונג, העולם הטבעי משקף את ההיבטים העמוקים ביותר של נפש האדם ויכול לשמש כמראה לגילוי ולמימוש עצמי. לקרל יונג, הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי השוויצרי, היו כמה מחשבות ורעיונות על הטבע שהושפעו מהתיאוריות הפסיכולוגיות שלו ומחוויותיו שלו. להלן כמה היבטים מרכזיים במחשבותיו של יונג על הטבע:
לא-מודע קולקטיבי: יונג הציע את קיומו של הלא-מודע הקולקטיבי, מאגר משותף של ארכיטיפים וחוויות שכל בני האדם יורשים. הוא הציע שהחיבור שלנו לטבע מושרש בלא-מודע הקולקטיבי הזה, כאשר סמלים ומוטיבים טבעיים מסוימים מוטבעים באופן אוניברסלי ומהדהדים עמוק בתוכנו. הוא האמין שחיבור מחודש לטבע יכול לעזור לאנשים לגשת ולשלב את הלא-מודע הקולקטיבי, מה שיוביל לתחושה גדולה יותר של שלמות ומשמעות בחיים.
מושג מרכזי אחד בהבנת הטבע של יונג הוא הארכיטיפ (Archetype). ארכיטיפים הם דפוסים או דימויים אוניברסליים, סמליים, הנמצאים בלא-מודע הקולקטיבי (Collective Unconscious) של כל בני האדם. יונג הציע שרבים מהארכיטיפים הללו מקורם בטבע. לדוגמה, הארכיטיפ של האם (האמא, Mother) עשוי להיות קשור לאיכויות המטפחות ומעניקות החיים של העולם הטבעי.
תבשיל האיוואסקה והקשר לארכיטיפ ה”אמא”
ארכיטיפ ה”אמא” הוא מושג בתוך הפסיכולוגיה האנליטית של קרל יונג, המייצג תכונות טיפוח, אימהיות ומזוהה עם העיקרון הנשי. הוא מתואר לעתים קרובות כסמל של פוריות, חמלה, אהבה ללא תנאי והגנה. בעוד יונג חקר בעיקר ארכיטיפים ביחס לנפש האדם, ישנם מקרים שבהם אנשים קישרו את ארכיטיפ ה”אמא” עם חוויותיהם במהלך טקסי האיוואסקה.
קשר ארכיטיפי: יונג האמין שהטבע מחזיק בקשר עמוק ואדיר לנפש האדם. הוא ראה בטבע השתקפות חיצונית של התהליכים הפסיכולוגיים הפנימיים שלנו. לפי יונג, דימויים וסמלים טבעיים מסוימים, כגון הרים, נהרות, עצים ובעלי חיים, הם ארכיטיפיים ואוניברסליים בטבעם, המייצגים היבטים בסיסיים של הלא-מודע האנושי.
האיוואסקה היא חלק מרפואת צמחים פסיכואקטיבית שנמצאת בשימוש מסורתי על ידי עמים ילידים בעיקר באזור האמזונס למטרות רוחניות וריפוי. היא מכילה את התרכובת הפעילה העיקרית דימתיל טריפטמין (DMT), אשר משרה חוויות של חזיונות אינטנסיביים למשך מספר שעות. אנשים רבים שהשתתפו בטקסי איוואסקה מדווחים כי נתקלו בחזיונות עוצמתיים ומשני פרספקטיבה ופגשו דמויות ארכיטיפיות שונות, לרבות ארכיטיפ ה”אמא”.
לאחרונה תבשיל האיוואסקה זוכה לתשומת לב מדעית ומחקרית. וכמה מחקרים של ימינו מצביעים על כך שהאיוואסקה עשויה להיות שימושית לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות שונות והתמכרויות. נראה שפרופיל תופעות הלוואי שלה הוא מתון יחסית, אך יש צורך לבצע מחקרים מפורטים יותר. כמה חוקרים בולטים מאמינים שיש להרפות את התקנות הממשלתיות בנוגע לחוקיות האיוואסקה, כך שניתן יהיה לספק אותה ביתר קלות לחוקרים ידועים ואמינים לביצוע ניסויים קליניים מקיפים.
– מתוך הספרייה הלאומית לרפואה של ארה”ב National Library of Medicine – National Institutes of Health
מפגשים עם נוכחות או אנרגיה מטפחת ואמהית המספקת הדרכה, תמיכה וריפוי
במהלך חוויות איוואסקה, אנשים עשויים לתאר מפגש עם נוכחות או אנרגיה מטפחת ואמהית המספקת הדרכה, תמיכה וריפוי. חוויה זו יכולה להתבטא במפגשים עם דמויות אימהיות, כמו אישה חכמה, אלילה, או אפילו ייצוג סמלי של הטבע עצמו כאם מטפחת. מפגשים אלו עם ארכיטיפ ה”אמא” יכולים לעורר תחושות עמוקות של אהבה, נחמה וחיבור. לא סתם כך התבשיל נקרא לעתים “אמא איוואסקה” (Mother Ayahuasca).
עם זאת, חשוב לציין שהחוויות של אנשים עם האיוואסקה עשויות להשתנות מאוד, ולא בהכרח שכולם יתקלו בארכיטיפ ה”אם” או יחוו חוויות הקשורות אליה. הפרשנות והמשמעות של חוויות אלו הן אישיות וסובייקטיביות ביותר. בעוד שאנשים מסוימים עשויים למצוא נחמה וריפוי במפגש עם ארכיטיפ ה”אמא” במהלך טקסי איוואסקה, לאחרים עשויים להיות חוויות סמליות או ארכיטיפיות שונות בעלות משמעות ייחודית למסע האישי שלהם.
יתר על כן, ראוי להזכיר כי הפרשנות של חוויות האיוואסקה והשילוב של חוויות אלו בחייו של האדם צריך להיעשות בזהירות ובהכוונה, אך ורק במקומות בהם המרכיב הפעיל הוא חוקי. עבודה עם מנחים או שמאנים מאומנים ומנוסים שיש להם הבנה רחבה בתבשיל האיוואסקה וההקשר התרבותי שלו, יכולים לספק תמיכה והדרכה חשובים בניווט בחוויות אלו.
מחקרים רשמיים על פגישות תוך כדי חזיונות האיוואסקה
“יש אנשים שלאחר שתיית איוואסקה יוצאים מתוך מחשבה שזו ישות אמיתית וחיה מאוד”, אומרת האנתרופולוגית כריסטין הולמן (Christine Holman) מאוניברסיטת אריזונה סטייט (Arizona State University). “האנשים שמאמינים בה, מאמינים בכך מאוד. הם קוראים לה “אמא איוואסקה”. אבל השמאנים, או צורכי איוואסקה מנוסים אומרים שרק “אמא איוואסקה” באמת יודעת אם היא תחשוף את הצד המטפח שלה או במקום זאת תשחרר אימה.
“אחד הנושאים הבולטים ביותר של חוויות N, N-DMT כלל מפגשים ואינטראקציות עם ישויות לכאורה אוטונומיות, שהתרחשו ב-45.5% (n = 1719) מהחוויות. מפגשים עם ישות נשית ארכיטיפית היו השכיחים ביותר (n = 416, 24.2% מהמפגשים עם ישות; כללו אלה או אלוהות נשית (n = 43, 2.5%); גאיה, אמא איוואסקה או אמא טבע / אדמה (n = 34, 2.0%); וכן ישות נשית או נוכחות נשית שלא צוינו אחרת (NOS; n = 339, 19.7%).” – מתוך מחקר רשמי Scientific Reports
הלא-מודע הקולקטיבי הוא חלק מהנפש המכיל דפוסים תורשתיים
התפיסה של קארל יונג לגבי הלא-מודע הקולקטיבי (Collective Unconscious) קשורה קשר הדוק לעולם הטבע. לפי יונג, הלא מודע הקולקטיבי הוא חלק מהנפש המכיל דפוסים תורשתיים, אוניברסליים של מחשבות, רגשות, סמלים וארכיטיפים. הוא משותף לכל בני האדם ומחבר אותנו למרקם הגדול יותר של החוויה האנושית.
“יונג זיהה את ההשפעות המזיקות של החברה המתועשת המודרנית, שלעתים קרובות גרמה לנתק בקשר בין האינדיבידואל והסביבה הטבעית שלו.” – קרל יונג
יונג האמין שהלא-מודע הקולקטיבי, כמו כן, מושפע מחוויות וחוכמת אבותינו, המהדהדים מהעבר שלנו. הטבע, בהיותו היבט בסיסי של סביבת אבותינו, ממלא תפקיד משמעותי בעיצוב הלא-מודע הקולקטיבי דרך הארכיטיפים והסמלים הקשורים לטבע, אשר נטועים עמוק במורשת הפסיכולוגית המשותפת של כולנו.
“עיסוק בטבע יכול לעזור לאנשים להתחבר לרבדים העמוקים יותר של הנפש שלהם”
הטבע מספק מקור עשיר של סמלים ומוטיבים העולים מתוך הלא-מודע הקולקטיבי. לדוגמה, סמלים כמו השמש, הירח, הרים, נהרות ובעלי חיים נושאים לעתים קרובות משמעויות ארכיטיפיות ויכולים לעורר רגשות ואסוציאציות עוצמתיות. סמלים טבעיים אלו משקפים נושאים וחוויות אוניברסליים הנטועים עמוק בנפשנו.
“חיבור מחודש לטבע נתפס כאמצעי להשבת איזון, להקל על ניכור פסיכולוגי וטיפוח תחושת רווחה.” – קרל יונג
יונג ראה בעולם הטבע השתקפות של הלא-מודע הקולקטיבי שלנו והאמין שעיסוק בטבע יכול לעזור לאנשים להתחבר לרבדים העמוקים יותר של הנפש שלהם. הטבע משמש כמראה לגילוי עצמי ומימוש עצמי, ומאפשר לאנשים לגשת לדפוסים הארכיטיפיים השוכנים בתוכם. על ידי שקיעה בטבע והתבוננות במקצבים, בתבניות ובמחזוריות שלו, אפשר להתחבר לתחושה של שלמות, הרמוניה וקשר הדדי.
אקופסיכולוגיה: למרות שהמונח “אקופסיכולוגיה” נטבע לאחר תקופתו של יונג, רעיונותיו עולים בקנה אחד עם חלק מעקרונותיו של מושג זה. יונג זיהה את ההשפעות המזיקות של תהליך העיור והניתוק מהטבע שקשור להתדרדרות ברווחת האדם. הוא הדגיש את החשיבות של כינון מחדש של מערכת יחסים הרמונית עם העולם הטבעי כדי להחזיר את האיזון ולקדם בריאות פסיכולוגית.
“המבנה הבסיסי של הנפש נוצר בסביבה טבעית שאינה אנושית”
יתרה מכך, יונג ראה בטבע מקור לריפוי והתחדשות לנפש. הוא זיהה את ההשפעות המזיקות של החברות המתועשות המודרניות, שלעתים קרובות גרמו לנתק בקשר בין האינדיבידואל והסביבה הטבעית שלו. חיבור מחודש לטבע נתפס כאמצעי להשבת איזון, להקל על ניכור פסיכולוגי וטיפוח תחושת רווחה, הן במישור האינדיבידואלי והקולקטיבי.
באופן כללי, אקופסיכולוגיה היא תחום בין-תחומי וטרנס-דיסציפלינרי המתמקד בסינתזה של אקולוגיה ופסיכולוגיה ובקידום קיימות. היא נבדלת מפסיכולוגיה קונבנציונלית שכן היא מתמקדת בחקר הקשר הרגשי בין בני האדם לכדור הארץ. במקום לבחון את הכאב האישי רק בהקשר של פתולוגיה אינדיבידואלית או משפחתית, הוא מנותח בקשר הרחב שלו לעולם הגלובלי, שהוא יותר מאשר העולם האנושי בלבד.
הנחת יסוד מרכזית היא שבעוד שהנפש מעוצבת על ידי העולם המודרני, המבנה הבסיסי שלה נוצר בסביבה טבעית שאינה אנושית. אקופסיכולוגיה שואפת להרחיב ולתקן את הקשר הרגשי בין האדם לטבע, תוך התייחסות פסיכולוגית לבני אדם על ידי קירובם באופן רוחני לטבע.” – ויקיפדיה
עיסוק בטבע יכול להקל על “גילוי עצמי” או הכרת עצמך
יונג הדגיש גם את החשיבות של חיבור מחדש לטבע כאמצעי לריפוי פסיכולוגי ולצמיחה אישית. הוא האמין שהעולם המתועש המודרני ניתק אנשים מהשורשים הטבעיים שלהם, מה שהוביל לתחושת ניכור, ריקנות וחוסר איזון פסיכולוגי. יונג דגל “בחזרה לטבע”, בין אם באמצעות בילוי בסביבות טבעיות, עיסוק בפעילויות חוץ או טיפוח ההערכה והיחס שלנו לעולם הטבע.
יתרה מכך, יונג זיהה את הפוטנציאל הטיפולי של הטבע בתהליך האינדיבידואציה, שהוא למעשה פיתוח האישיות הייחודית והמודעות העצמית של הפרט. הוא האמין כי “שקיעה” או העמקה בטבע יכולה להקל על חיבור עמוק יותר לתת-המודע שלנו ולטפח תחושה של שלמות ואינטגרציה.
אינדיבידואציה: תפיסת האינדיבידואציה של יונג, מתייחסת לתהליך הפיכתו של האינדיבידואל למאוחד ומודע לעצמו, קשורה קשר הדוק לטבע. הוא האמין שבילוי בטבע ועיסוק במקצבים ובמחזוריות שלו יכולים להקל על האינדיבידואציה. הטבע, עבור יונג, סיפק מרחב להרהור, התבוננות פנימה וצמיחה אישית.
מה שעשוי לעניין אתכם:
- התיאוריה של קרל יונג על התת-מודע הקולקטיבי
- כמה מהציטוטים המרתקים ביותר של הפסיכיאטר והפילוסוף קרל יונג
קארל יונג ראה את הלא-מודע הקולקטיבי כמחובר באופן אינטימי לטבע. הארכיטיפים, הסמלים והדפוסים הקשורים לטבע משקפים את המורשת הפסיכולוגית המשותפת שלנו ומהווים שער להבנת עצמנו והעולם הסובב אותנו. עיסוק בטבע יכול להקל על “גילוי עצמי” או הכרת עצמך, ריפוי ותחושה עמוקה יותר של חיבור והרמוניה עם החוויה האנושית הרחבה יותר.
לסיכום, קרל יונג ראה בטבע כוח רב עוצמה שהשפיע עמוקות על הפסיכולוגיה האנושית. הוא ראה בעולם הטבע השתקפות של ההיבטים העמוקים יותר של נפש האדם, הדגיש את נוכחותם של ארכיטיפים הנטועים בטבע, והדגיש את החשיבות של חיבור מחדש לטבע למען רווחה פסיכולוגית ולצמיחה אישית.
השאלות שנותרו פתוחות
מדוע אנשים נוטים לפגוש בארכיטיפ הנשי, יותר מאשר ארכיטיפים אחרים תוך כדי חזיונות האיוואסקה, זו שאלה שנותרה פתוחה. מחקרים חדשים עדיין בפתח. ונותרנו עם הרבה שאלות ותהיות:
- האם הטבע הוא חי בפני עצמו והוא נשי?, האם לכדור הארץ יש תודעה?
- כיצד נוכל לבצע את השינוי ולהתמודד עם בעיות החברה המתועשת המודרנית, שמרחיקה אותנו מן הטבע ברמה האישית והקולקטיבית?
- אנחנו ילידי כדור הארץ (וגם הילדים של אמא שלנו) ואולי ה”אם” האוניברסלית שלנו היא רוח הטבע או אמא אדמה (ובדתות אנחנו קוראים לזה אלוהים)?
צפו במחקרים רשמיים ועדכניים ע”י המכונים הלאומיים לבריאות של ארה”ב (באנגלית: The National Institutes of Health; בראשי תיבות: NIH):
- תהליכים פסיכותרפיים ונוירו-ביולוגיים הקשורים לאיוואסקה: מודל מוצע והשלכות לשימוש טיפולי
- ההשפעה הטיפולית של האנלוג “איוואסקה” בחולים עם דיכאון קליני: מחקר תצפית לטווח ארוך
אנו לא מעודדים שימוש באיוואסקה, צריכת איוואסקה צריכה להיעשות במדינות בהן היא חוקית לאחר ייעוץ רפואי מקצועי ובהדרכת מנחים מנוסים ומוסמכים שיכולים לספק תמיכה, בטיחות וקשר מתאים להבנה ושילוב של החוויות האלו. הם יכולים לעזור למשתתפים לנווט ולספק תובנות והכוונה להבנת החוויות האינדיבידואליות שלהם.
