לא־מודע קולקטיבי הוא מונח שטבע הפסיכולוג קרל יונג לציון הרובד הלא־מודע המשותף, כביכול, לכל בני האדם. רעיונותיו של יונג בנושא משלבים יסודות מיסטיים ברורים. בשל כך יש חילוקי דעות, האם יש לראות בהם פסודו־מדע, תורה מיסטית או רעיון מדעי.
כלומר, לא בדיוק יודעים כיצד לעכל את הרעיון שיש מן רבד שבו הכל מחובר כרשת. איך הילד מרגיש שקרה משהו לאמא שלו? איך זה שחושבים על מישהו והוא מתקשר פתאום? איך מתקשרים עם קרוב שמת בחלום? כיצד מתרחשים צירופי מקרים, שהם מעבר לצירוף מקרים? אלו כולם שאלות שנצטרך לענות עליהן מתישהו, בינתיים אנחנו נמצאים במצב של הכחשה או שוק בכל הנוגע לתחום של התת-מודע.
קרל יונג היה פסיכולוג ופילוסוף עם רעיונות שמהדהדים עד היום ואפילו צוברים תאוצה. בואו נעמיק יותר ברעיון של התת-מודע הקולקטיבי. ונחקור את החשיבה הבלתי רגילה על מבנה המציאות. המאה ה-20 הייתה עדה להרס התפיסה שהייתה לנו לגבי עצמנו כבני אדם. לפי פרויד, תת המודע של אדם מעוצב דרך היחסים שלו עם אנשים מסוימים בחייו.
הוא גם חשב שדת מאורגנת, כמו המדינה והתרבות, פועלת כאגו קולקטיבי השולט ומדחיק את הדחף האנושי להיות עצמי. מושג זה של אגו על קולקטיבי הורחב מאוחר יותר על ידי קרל גוסטב יונג .
התיאוריות של יונג על הלא מודע הקולקטיבי
קרל יונג היה תלמידו הטוב ביותר ותלמידו הקרוב ביותר של פרויד, שהמשיך את התנועה הפסיכואנליטית של פרויד. יונג לא ראה עין בעין עם פרויד את הרעיון של דת מאורגנת. הוא ראה שהדחף הדתי הוא באופן טבעי ואוניברסלי חלק מהתודעה האנושית. אמונתו בתודעה האוניברסלית הייתה ההבדל המרכזי בינו לבין פרויד, שהפריד בין השניים לצמיתות.
בעוד שפרויד לא סבל שום רעיונות שקמו נגדו, ליונג היו דעות שונות. הוא הסכים עם פרויד לגבי תת המודע שהוא כמאגר של רצונות ראשוניים. הוא גם האמין בתפיסה הפרוידיאנית שצורות רבות של נוירוזה (הפרעות בחברה האנושית ובחיי הפרט) הן תוצאה של הקונפליקטים בין המודע ללא מודע. אבל הוא קבע שפרויד לא הצליח לקחת בחשבון את מה שהוא כינה ‘התודעה הקולקטיבית’ כהרחבה של הזהות שלך.
התת מודע האנושי הוא לא רק מאגר חוויות וזיכרונות אישיים, אלא גם אלו של האנושות כולה. כל בני האדם חולקים תת מודע המאחסן את הזיכרונות של כל בני האדם, חיים ומתים. לפי יונג, אנו נושאים את הזיכרונות של אבותינו בתת המודע שלנו. אנו משתמשים בלא-מודע הקולקטיבי הזה כדי להקצות מבנה ומשמעות לעולם.
מהם ארכיטיפים יונגיאנים?
יונג ראה דפוסים דומים בדימויים, בדמויות ובאירועים שחוזרים על עצמם במיתוסים, בדתות ובאמונות תרבותיות. לא היה סביר שהקהילות והחברות הללו היו בקשר זו עם זו, אבל הסיפורים המרכזיים שלהן הציגו את אותם אלמנטים עם אותם תפקידים. יונג מתייחס לאלמנטים המרכזיים הללו כאל ארכיטיפים. כמו כן, הוא כינה את ההתרחשויות החוזרות ונשנות של ארכיטיפים אלה בתרבויות מבודדות זו מזו: סינכרוניות.
אנחנו לא יכולים לקבל פרטים ספציפיים של ההיסטוריה האנושית מהלא מודע הקולקטיבי. מה שאנו מקבלים הוא קבוצה של דפוסים או ארכיטיפים מעורפלים. המוח שלנו מפרש את העולם והאירועים באמצעות ארכיטיפים אלו ונותן משמעות לעולם.
ההבדלים שאנו רואים במאפיינים הספציפיים של כל תרבות, נובעים מהעובדה שכל תרבות מיישמת את הארכיטיפים המשותפים הללו בהתבסס על המוזרויות הגיאוגרפיות וההיסטוריות שלה. אבל הערכים המרכזיים הם נפוצים במיוחד, עד כדי כך, שאיננו יכולים להאמין שהתרבויות הללו אינן תלויות זו בזו.
לפי יונג, הדפוסים הללו נראים הן במוח האנושי והן בעולם כולו. הוא קורא להם נומנה (noumena) לא מודעת קולקטיבית. זאת אומרת זה חוזר על עצמו גם בטבע בכל הרמות והשכבות, הצורות הגיאומטריות, צורת הספירלה מהחלקיק הקטן האלקטרון ועד הגלקסיות – אלו הם חלק מהדפוסים שחוזרים על עצמם בעולם.
לפי קאנט, למטאפיסיקה אין שום תועלת שכן יש לנו רק גישה לתופעות. לעולם לא נוכל לצאת מהמוח שלנו. לכן, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים לגבי המציאות.
אבל ליונג היה רעיון אחר. עבורו, הלא מודע הקולקטיבי מחבר את הנפש לעולם. אנו יכולים להגיע למציאות דרך הלא מודע הקולקטיבי, אליו כל המינים האנושיים קשורים כולם. יונג קבע שיש צירופי מקרים מוזרים שלא ניתן להסביר בזמן שהם לא היו אקראיים לחלוטין. הם לא יכולים לקרות באופן אקראי וחייבים להיות להם הסבר כלשהו. אנחנו לוקחים אותם כאותות ששולח היקום אלינו. יונג האמין שהסינכרוניות הללו מראות שהלא מודע הקולקטיבי הזה מחבר אותנו.
דמיון נוסף בין הרעיונות של פרויד ויונג הוא ששניהם חוקרים בני אדם לא בחלל ריק אלא ביחס לישויות אחרות. עבור פרויד, היחס בין אב לילד קובע את אופי המוח וההתנהגויות של האדם. הצעד האחרון של יונג הוא שהוא מבטל את האובייקט כאינדיבידואל ורואה בו שלם מאוחד. האובייקט אינו משנה כשלעצמו; זה רק מצב של המציאות הקולקטיבית הגדולה יותר.
מהי התיאוריה של קרל יונג?
התיאוריה של קרל יונג היא הלא מודע הקולקטיבי. הוא האמין שבני אדם קשורים זה לזה ולאבותיהם באמצעות קבוצה משותפת של חוויות. אנו משתמשים בתודעה הקולקטיבית הזו כדי לתת משמעות לעולם.
מהי ההגדרה הטובה ביותר לארכיטיפ?
לפי יונג, ארכיטיפים הם דפוסים דומים בדימוי, בדמויות ובאירועים שחוזרים על עצמם במיתוסים, בדתות ובאמונות תרבותיות מקהילות שונות שלא סביר שהיו במגע זה עם זה.
מהי סינכרוניות?
יונג מחשיב סינכרוניות כהתרחשויות חוזרות ונשנות של ארכיטיפים. מכיוון שההתרחשויות הללו נראות בתרבויות מבודדות ללא קשר ביניהן, יונג מסיק שבני אדם קשורים דרך לא מודע קולקטיבי.
