נוראפינפרין (NE), הידוע גם בשם נוראדרנלין, הוא נוירוטרנסמיטר והורמון המיוצר ומשוחרר על ידי נוירונים ובלוטות יותרת הכליה. הוא פועל כהורמון סטרס בגוף ומעורב בתגובת “הילחם או ברח” למתח או סכנה.

במוח, הנוראדרנלין מתפקד כמוליך עצבי ומעורב במגוון תהליכים פיזיולוגיים, לרבות עוררות, קשב וויסות מצב הרוח. הוא מסונתז מדופמין על ידי האנזים דופמין בטא הידרוקסילאז ומאוחסן בשלפוחיות בנוירון הפרה-סינפטי. כאשר פוטנציאל פעולה מגיע לנוירון, נוראדרנלין משתחרר לתוך הסינפסה, שם הוא יכול להיקשר לקולטנים אדרנרגיים בנוירון הפוסט-סינפטי או בתאי מטרה אחרים.

נוראפינפרין (נוראדרנלין) מעורב גם בוויסות של תהליכים פיזיולוגיים רבים אחרים מחוץ למוח, כולל קצב לב, לחץ דם ורמות סוכר בדם. תפקוד לקוי של מערכת הנוראפינפרין מעורב במגוון הפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות, כולל דיכאון, חרדה, הפרעת קשב וריכוז (ADHD) ומחלת פרקינסון.

נוראפינפרין מיוצר בעיקר בגוף על ידי נוירונים ובלוטות יותרת הכליה, והוא אינו נפוץ בצמחים או בפטריות. עם זאת, יש כמה תרכובות צמחיות ופטרייתיות שיכולות להשפיע על פעילות הנוראפינפרין בגוף.

לדוגמה, קפאין, המצוי בקפה, תה וצמחים אחרים, הוא חומר ממריץ שיכול להגביר את שחרור הנוראדרנלין ונוירוטרנסמיטורים אחרים במוח. באופן דומה, חלק מהפטריות מכילות תרכובות פסיכואקטיביות שיכולות להשפיע על פעילות הנוראפינפרין, כמו פסילוסיבין, שנמצא במינים מסוימים של פטריות.

חשוב לציין שההשפעות של תרכובות אלו על פעילות הנוראפינפרין הן מורכבות ויכולות להשתנות בהתאם לגורמים כמו מינון, רגישות אישית והקשר. בעוד שלחלק מהתרכובות הללו יש יישומים טיפוליים פוטנציאליים, הם יכולים גם להיות מזיקים או אפילו רעילים אם משתמשים בהם בצורה לא נכונה. מתוך כך, יש לגשת לשימוש בהם תמיד בזהירות ותחת הדרכה של איש מקצוע מוסמך בתחום הבריאות.