האם הליכה בטבע או בעיר קשורה למצב הרוח שלנו או לסיכון מוגבר לדיכאון; מחקר חושף

“כשאנחנו מטיילים, אנחנו באופן טבעי פונים לעבר השדות והחורשות: מה היה יוצא מאתנו, אם היינו מתהלכים רק בגינה או בקניון?” כתב הנרי דייוויד ת’רו באטלנטיק בשנת 1862.

בעשורים שחלפו מאז, פסיכולוגים הוכיחו שהוא (הנרי דייוויד ת’רו)  צודק. חשיפה לטבע הוכחה שוב ושוב כמפחיתה לחץ ומגבירה את הרווחה. אבל מדענים לא היו בטוחים מדוע כך קורה. האם זה קשור לאוויר? השמש הזורחת? איזושהי נטייה אבולוציונית כלפי ירקרקות שמשמחת ומרימה לנו את הרוח?

מדענים לא היו בטוחים מדוע

האם זה קשור לאוויר? לשמש הזורחת? אולי איזושהי נטייה אבולוציונית כלפי הירקרקות של הטבע?

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד חשבה שהשפעת הטבע עשויה להיות קשורה להפחתת ההרהור האישי, או כפי שהם מתארים זאת, “דפוס לא תואם של מחשבה ביחס לעצמנו שקשורה בסיכון המוגבר לדיכאון ולמחלות נפש אחרות.”

איבוד שליטה היא מה שקורה כשאנחנו ממש עצובים, ואנחנו לא יכול להפסיק לחשוב על הבעיות והצד השלילי, ומה גורם לזה: פרידה בזוגיות, פיטורים, ההערה הנושכת ההיא שקיבלת ברחוב או בעבודה. ההרהור העצמי והמחשבות הטורדניות באים לידי ביטוי כפעילות מוגברת באזור במוח הנקרא “קליפת המוח הקדם-מצחית“, זהו פס צר בחלק התחתון של המוח אשר מווסת רגשות שליליים. אם המחשבות הטורדניות נמשכות זמן רב מדי ללא הפוגה, הדיכאון עשוי להופיע.

מחקר: האם טיול בטבע יכול להפחית את הנטייה לדיכאון

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים, מדענים מסטנפורד בחנו האם טיול בטבע יכול להפחית את הנטייה לדיכאון בקרב 38 אנשים בריאים בנפשם. הם בחרו בתושבים הגרים בעיר מכיוון שהחוקרים חזו כי תהיה להם: “רמת עצבות מוגברת במקצת כתוצאה מהלחצים המתמשכים והכרוניים הקשורים לחוויה העירונית”.

  • לאחר כמה בדיקות מקדימות, חצי מהמשתתפים צעדו במשך 90 דקות דרך מקום מיוער בעצי אלון ושיחים (“הנופים כללו גבעות שכנות ונוף יפה של מפרץ סן פרנסיסקו”).
  • המחצית השנייה יצאה לטיול לאורך אל קמינו ריאל, רחוב בעל נתיבי תנועה בפאלו אלטו. המטיילים בטבע הראו ירידות במחשבות הטורדניות ובחוסר הפעילות בקליפת המוח הקדם חזיתית. המטיילים העירוניים לא הראו שיפורים כאלה.

שינויים במוח לאחר ההליכה (PNAS)

באופן כללי, ירידות במחשבות טורדניות קשורות למה שמכונה “הסחות דעת חיוביות”, בדיוק כמו להינות מתחביב או ליהנות משיחה ארוכה ומעניינת עם חבר. הליכה בטבע נשמעת לחלק מהאנשים כמשהו משעמם ומדכא, אלו האנשים שמה שגורם להם לתחושת רווחה ואופוריה אלו החנויות, מה שנקרא \”הנהירה אל הקניונים\” שם כביכול נמצא האקשן והכיף “האמיתי” בחיים. אבל, באופן מפתיע, נראה שההפך הוא הנכון: סביבות טבעיות משקמות יותר, מנקות את הראש ובכך מעניקות יתרונות פסיכולוגיים רחבים יותר.

אדריכלים ומעצבים לוקחים יותר ויותר בחשבון את השטח ירוק בתכניותיהם העתידיות

החוקרים מציינים כי אפקט זה של שיפור תחושת השלווה והרווחה אמור לעבוד גם כן עם סוגים אחרים ורבים של נופים טבעיים, כאלה שקורנים ב-“קסם”, “תחושת השייכות”, ו”תחושת ההוויה”. אז בעוד שהחצר האחורית שלנו עשויה לעשות זאת, גני המדרכה הקטנים האלה שצצו בצמתים במנהטן, אולי לא.

בין השאר בגלל מחקרים כאלה, אדריכלים ומעצבים לוקחים יותר ויותר לוקחים בחשבון את השטח הירוק בתכניותיהם העתידיות, כאשר הביקוש לשילוב הירוק בבתים ובערים עולה, נראה כי העתיד האנושי יהווה התמזגות עם הטבע באופן משמעותי יותר. אבל לא כל כך פשוט עשוי להיות העניין כפי שנשמע: כיום, יותר ממחצית אוכלוסיית העולם חיה בערים, ובשנת 2050, צפוי כי כ- 70 אחוזים מהאוכלוסיה תחייה בערים הגדולות.

זהו עניין נוסף שת\’ורו הזהיר אותנו מפניו עוד במאה ה- 17:

“כיום כמעט כל השיפורים (הטכנולוגיים / האדריכליים) של האדם, כביכול, כמו בניית בתים וכריתת היער וכל העצים הגדולים, פשוט מעוותים את הנוף, והופכים אותו ליותר ויותר מאולץ וזול.”

Spending 20-30 minutes outside in a natural environment lowered stress hormone levels of cortisol by 9.6% in 36 people who live in an urban environment. https://t.co/iVAcJD7xRx

— Dr. Rhonda Patrick (@foundmyfitness) 5 באפריל 2019

בילוי של 20-30 דקות בחוץ בסביבה טבעית מביא להורדה של רמות הורמון הלחץ (הקורטיזול) ב- 9.6% בקרב 36 אנשים החיים בסביבה עירונית. ד\”ר רונדה פטריק, PhD

“הפסקה של 20 דקות בטבע משחררת מתח”; כותרת מתוך המגזין של אוניברסיטת הרווארד

בילוי של 20 דקות בלבד בחיק הטבע יכול לסייע בהורדת רמות הורמון הלחץ, על פי מחקר שנערך ב- 4 באפריל 2019, Frontiers in Psychology. מחקרים קודמים הראו כי אינטראקציה עם הטבע מפחית מתח, אבל לא ברור כמה זמן ובאיזו תדירות צריכה להיות אינטראקציה עם הטבע, או אפילו איזה סוג של חוויה בטבע היא הטובה ביותר.

המחקר מצא כי סביבת הטבע הירוקה מגבירה את תחושת הרווחה והרוגע על ידי צמצום מחשבות אובססיביות ושליליות.

המסקנות שלנו…

בילוי של לפחות 20 עד 30 דקות בסביבה טבעית קשור לירידה הגדולה ביותר ברמות הקורטיזול. לאחר זמן זה, יתרונות נוספים להפחתת סטרס נצברו לאט יותר בהמשך. השעה ביום והנסיבות הספציפיות לא השפיעו על רמות הלחץ.

כך שבפעם הבאה שיפקדו אתכם מחשבות טורדניות שליליות, או עצב – פשוט נסו לעבוד על רווחתכם הנפשית באופן הבא: מצאו סביבה טבעית ממנה אתם נהנים ובלו שם לפחות זמן מה ותשקעו עמוק לתוך השקט של הטבע, שמטפח אותנו ומרים את נפשנו העצובה אל עבר השמח של הירוק, החיי והפורץ, יחד עם השמש הקורנת שמחייה הכל – ביחד, הם מפנים אותנו אל עבר מימד או איזור במוחינו, בו שוכנת השלווה ותחושת הרווחה הפנימית שאותה אנחנו מחפשים עד יום מותנו.

מקורות: