עדיין קיים ויכוח רב בין חוקרים בנוגע לזהותו האמיתית של צמח המסתורין. המוזכר למעלה מ- 100 פעמים ב- Rig Veda הנקרא Soma, הצמח/משקה היחיד שידוע כי הוא הוּאֲלַל בתולדות התרבות האנושית.
ה- Rig Veda מתאר את הסומה המסתורית, כצמח אדום קטן שאין לו עלים, וחסר בו שורשים ופריחה, אך בעל גזע עסיסי ובשרי. בעוד שהמזמורים על הסומה הגיעו אלינו לאורך הזמן, הזהות הבוטנית של הסומה עדיין נותרה בגדר תעלומה.
לפי ה-Rig Veda, צמח מסתורי בשם “סומה” היה המקור למשקה משכר של אלמוות אלוהי. נאמר כי שתיית סומה מספקת כוח פיזי וסיבולת רבה. די בכך כדי להרים את כדור הארץ עצמו, ואת כוח המעוף, לחרוג מגבולות השמים והארץ. אנו יודעים שסומה הייתה נקודת המוקד של הדת הוודית, וששתיית סומה מייצרת אלמוות, ושהאלים שתו סומה כדי להיות בני אלמוות.
“שתינו את הסומה והפכנו לבני אלמוות; השגנו את האור ומצאנו את האלים”. (Rig Veda, 8.XLVIII.3)
האתנו-בוטנאי טרנס מק’קנה, מחבר הספר, “מזון האלים“, הציע תיאוריה, לפיה משקה הסומה מהריג ודה (Rig Veda) הוא שילוב של מים, קנאביס אינדיקה ופטריית הפסילוסיבין. מק’קנה ביסס את התיאוריה שלו על הנחת היסוד שפטריית Amanita muscaria מוכרת כפטריה רעילה, וכי פטריית Amanita muscaria אינה מייצרת חוויות הזיה או חזיונות.
במהלך השנים המחבר מצא שפע של עדויות ארכיאולוגיות התומכות בטענה שבמסו-אמריקה, התרבויות הגבוהות של דרום אמריקה ואי הפסחא חלקו, יחד עם תרבויות העולם החדש הרבות האחרות, אלמנטים של מערכת אמונות מבוססת פטריות. וכמו האל הוודי סומה של ההינדואיזם הקדום, גם במסו-אמריקה העריצו וסגדו לפטרייה העתיקה כאֵלָה.
על מסו-אמריקה העתיקה
מחקרו של המחבר ופלר דה ליס על סימבוליזם של פטריות, באמנות דתית עתיקה מצביעות על כך שפולחן סומה, כמו גם מסורות וודיות אחרות, היגרו אל אמריקה מתישהו בסביבות שנת 1,000 לפני הספירה. ושהאינדיאנים של העולם החדש עיצבו את דתם, על פי אמונות ושיטות פולחן וודיות. פטריות היו מקודדות בצורה כל כך חכמה באמנות הדתית של העולם החדש, והעולם הישן, “חבויים במראה ברור”, עד שלפני מחקר זה, הן כמעט חמקו מגילוי.
מסו-אמריקה הוא מונח המשמש המגדיר את אותם אזורים במקסיקו ובמרכז אמריקה, שהיו עדים להתפתחותן של תרבויות פרה-קולומביאניות מתקדמות כמו האולמקים, הזפוטקים, המאיה, טאוטיהוקאנו, הטולטקים, המיקסטקים והאצטקים, כולם. אשר חלקו מספר תכונות תרבותיות הקשורות זו בזו הכוללות מושגים דתיים, טקסיות, ארכיטקטורה, אומנויות ומלאכות, כתבי חרטומים ולוחות שנה”.
גילויים על-טבעיים
בדת הזורואסטרית, אותו אל צמח קדוש היה ידוע בשם האומה (Haoma). בדומה ל”סומה”, אלוהות הצמחים הזו מילתא תפקיד מרכזי בתרבות ובמיתולוגיה הפרסית. הוודות הן הטקסטים הקדושים של הארים, המכסים את מזמורי הידע והטקסים האזוטריים המבוססים על גילויים על-טבעיים, המתוארכים לשנת 3,500 לפנה”ס בקירוב, הכוללים את ה-Rig Veda, Sama Veda, Atharva Veda ו-Yajur Veda.
מוצב ארכיאולוגי וויקינגי שהתגלה בניופאונדלנד בשנות ה- 60, והמודעות האחרונה שבני האדם הראשונים הגיעו לאוסטרליה הרחוקה בסירה, אולי מוקדם יותר. משהו כמו לפני 50,000 שנה.
ברמות הגבוהות של גואטמלה, שם נמצאו רוב אבני הפטריות, ושם גדלה פטריית Amanita muscaria בשפע. ארכיאולוגים, שעבדו באתר הקדם-קלאסי של קמינג’ויו גילו תשע אבני פטריות מיניאטוריות בקבר של בני המאיה, יחד עם תשעה מכתות, כלי אבן ששימשו ככל הנראה בטקסי ההכנה של הפטרייה.
אמנם זהותה הממשית של הסומה אבדה עם הזמן, אך נראה שגם תיאורה וגם פרטי הכנתה מצביעים לא על צמח, אלא על פטרייה, השאלה איזו פטרייה. דווח כי פטריות בצורת חרס פרה-קולומביאנית נמצאו באל סלבדור ובגואטמלה, הן ברמות הגבוהות והן ביער הגשם של המאיה השפלה ובמקסיקו במדינות צ’יאפס, טבסקו ו-וראקרוז.
לפני עידן הקרח
לפני עידן הקרח הפלייסטוקן, בני אדם קדומים היגרו ליבשת אמריקה דרך אזור מיצר ברינג, שבו סיביר נמצאת במרחק של כמאה קילומטרים בלבד מאלסקה. מחלוקת נמשכת לגבי כמה מוקדם החלו ההגירות, והאם המהגרים הקדומים האלה השתמשו בסירות או עברו על גשר יבשתי שהוצף מאוחר יותר. אנו יודעים שתכונות אסייתיות הסתננו דרך סיביר לאזור הארקטי האמריקאי לאורך התקופה הפרהיסטורית והמשיכו לעשות זאת בקרב האסקימואים המודרניים.
עלייתם של האולמקים הקדומים
סביר להאמין שכוח הגאולה והאלוהות של פטריות הזיה יכלו להתפשט מתרבות אחת לאחרת. אני מאמין שפולחן הפטריות כמו גם סמלי פלר דה ליס נדדו מהעולם הישן למסו-אמריקה מתישהו בסביבות 1,000 עד 600 לפני הספירה. עם עלייתם של האולמקים הקדומים.
העדויות המוקדמות ביותר לפולחן דתי המבוסס על פטריות בעולם החדש מתוארכות בערך לאותה פרק זמן, בסביבות 1,000 – 400 לפני הספירה, וההתחלה במסו-אמריקה של תרבות האולמקים. התרבות המתוחכמת הזו, עם סגנון האמנות והמיתולוגיה הייחודיים שלה, פירמידות ופיסול אבן מגליתיים. מעוטרים בדימויים של אלים ושליטים. הופיעו די פתאום בשיא פריחתה, תחילה לאורך חופי האוקיינוס השקט של גואטמלה ומקסיקו, וזמן קצר לאחר מכן במה שהיא כיום מדינת Veracruz, מקסיקו.
הגילוי של עצמות קרפדות רבות בקבורות אולמקים, בסן לורנצו מצביע על כך שהאולמק הקדום השתמש בחומרים משנים תודעה, כגון רעלן קרפדת הזיה המכיל את המרכיב הפעיל DMT, בפרקטיקות טקסיות שונות. דווח על ידי תומס גייג’ שהפוקמאם מאיה הרמה הוסיפה קרפדות למשקאות המותססים שלהם כדי לחזק את התוצאות. אבנים בצורת פטריות, רבות הנושאות תמונות קרפדות מגולפות על בסיסן, נמצאו ברחבי מסואמריקה , באזורי צ’יאפס, מקסיקו, היילנד גואטמלה ולאורך מדרון האוקיינוס השקט עד דרומה של אל סלבדור.
סביר להניח כי אותן תרבויות קדומות צרכו צמחים ופטריות ממשפחת הטריפטמינים כמו פטריות פסילוסיב קובנסיס. האמניטה מוסקריה אינה שייכת לאותה קבוצה של מעוררי חזיונות והיא רעילה יותר מאשר מעוררת חזיונות.
עם ניקח בחשבון את כל הממצאים האלו ביחד, לא נותר אלא לשאר כי ה”סומה” המתוארת בכל הכתבים הקדומים היא פטריית הקסם הידועה גם כיום כפטריות פסילוסיבין. אלו דומות במבנה המולקולרי ובהשפעתן ל- DMT המופיע בצמחים רבים בטבע. למעשה, בכל הצמחים והחי.
השאלות הגדולות
מהיכן אנשים בעולם הקדום השיגו ידע כה מתקדם?, האם זה קשור לחזיונות? אנחנו מחפשים מחשבים באדמה כדי למצוא תרבות מתקדמת, ובכן, מי אמר שהדרך הטכנולוגית בה אנו בחרנו ללכת היא היחידה והמתקדמת מכולם? ישנן טכנולוגיות זרות הקשורות יותר בשימוש בתודעה ובכוח התבונה, תשומת לב לחלומות וחזיונות לקבל מידע ממקור אחר. כפי שהשמאן יכול לראות מתי יהיו הצפות, מי בוגד במי והאם השבט צריך לעבור מקום והוא עושה את זה בעזרת התודעה ולא בעזרת מכשיר חכם, המכשיר החכם הוא הצמח או הפטרייה – טכנולוגיה ביולוגית.
מדוע כיום הפסיכדליים עושים קמבאק וכבר מדוברים במיינסטרים בשגרה? האם זה מעיד על כך שאנחנו מחפשים תשובות מסוג אחר כי איפשהו בתת-המודע האנושי הגלובלי, הבנו כי אנחנו הולכים לכיוון של אבדון ואנחנו ממש לא מודעים לתודעה ולכל הדברים האלו ששוכנים בתודעה האנושית, ארכיטיפים?. אנחנו חייבים להתמודד עם השאלות האלו ולכן אנחנו פונים לצמחים ופטריות שיכולים להראות לנו היכן אנחנו נמצאים בזמן ובמרחב באמת, ומה שוכן מלפנים אם נמשיך כפי שאנחנו פועלים כרגע.
עייפנו מדתות ופנינו מועדות לטבע, אותו טבע ממנו הגענו ואליו נחזור. כי האפשרות האחרת היא קטסטרופה – העתיד הוא ירוק או כלום.
לפי התרבויות עתיקות אותן פטריות ניתנו להם על מנת לשמור קשר עם המקודש. עם הטבע עם הרגישות, אפילו רגישות יתר. כלומר – להישאר אנושיים. אחרי ששכחנו מה זה.
כתב ויתור: המאמר המוצג לעיל איננו מהווה המלצה או תמריץ לשימוש בחומרים האסורים על פי חוק. המאמר נועד למטרות פנאי וחינוך בלבד ומבוסס על תכנים המפורסמים ברחבי הרשת באופן חופשי. שימוש במידע המופיע במאמר הוא על אחריות הקורא בלבד.
