ידוע כי פטריות מרפא רבות מביאות סל יתרונות לגוף ולמערכת העצבים, בעיקר ריישי וצ’אגה. אבל ישנה פטרייה אחת שזכתה לתשומת לב במחקר שנערך לאחרונה. והסתבר כי היא בעלת תכונות ייחודיות ונמצאה כמקדמת ביטוי של גורמים נוירוטרופיים הקשורים לשגשוג תאי עצב.
לפטריות יש מומנטום לאחרונה. המחקר על סגולותיהם הטיפוליות והרפואיות ממשיך להתרחב במהירות כמו רשת תפטיר. תשומת הלב והעניין על השפעתם על בריאות המוח גוברת יחד עם הטענות, שפטריות פסיכואקטיביות וגם פטריות מאכל יומיומיות יכולות לסייע בפלסטיות עצבית (Neuroplasticity), להצמיח מחדש תאי מוח ולהקל על מצב רוח ודיכאון. כך תוכלו ליצור “מחסנית” נוירוטרופית משלכם ולהשתלט על הבריאות שלכם.
רעמת אריה (Hericium erinaceus) היא פטריית מרפא-קולינרית הנחשבת למעדן במטבח המזרח אסיאתי. שם היא ידועה גם בשם Yamabushutake או פטריית “Monkey’s head”, ויש לה היסטוריה ארוכה של שימוש כתרופה. תרכובות ביו-אקטיביות כגון corallocins, erinacines and hericenones כל אלה חולצו מהתפטיר וגופי הפרי של הפטרייה. ונמצאו כמקדמים ביטוי של גורמים נוירוטרופיים הקשורים לשגשוג תאי עצב כולל NGF, GDNF ופרו-BDNF.
חלקים שונים של הפטריות מכילים כמויות משתנות של תרכובות אלו. כאשר התפטיר של הפטרייה הוא מקור עשיר יותר ל-erinacines, וגופי הפרי מכילים הריצנונים (Hericenone). כדי להשיג את התועלת המקסימלית בספקטרום המלא של פטרייה זו, ייתכן שיהיה חכם לבלוע את שניהם יחד (התפטיר והפרי של הפטרייה).
Hericenones הם מחלקה של benzaldehydes שהם מבודדים מגוף הפרי של Hericium erinaceum (פטריית רעמת אריה). המקדמים סינתזה של גורמי גדילה עצביים במבחנה. –ויקיפדיה
בעוד ששתי קבוצות התרכובות היו מעורבות בהשפעות נוירוטרופיות. הראיות חזקות יותר להשפעה של הארינצינים התפטיריים. אם אדם מגדל רעמת האריה משלו, חשוב לבשל אותה אם משתמשים בה טרייה. או לייצר אבקה אם משתמשים בה מיובשת, וזאת על מנת לשחרר את התרכובות הביו-אקטיביות, הנמצאות מאחורי דפנות תאי הפטרייה הקשות.
תרכובות מפטריות לסיוע בדיכאון
רמות נמוכות של תרכובות נוירוטרופיות כמו BDNF היו מעורבות בדיכאון, ולטיפולים אנטי-דיכאוניים המשחזרים או מגבירים את רמות ה-BDNF יש את היכולת להקל על תסמיני דיכאון. גורמים נוירוטרופיים ממלאים תפקיד חשוב בצמיחה, התפתחות והישרדות סינפטית ונוירונית.
רמות הולכות ופוחתות של גורמים אלו נקשרו לירידה הקוגניטיבית הקשורה להזדקנות. על ידי הגברת רמות הירידה הטבעית של תרכובות אלו ככל שאנו מזדקנים באמצעות תוספי רעמת אריה, ישנו פוטנציאל לחזק את היכולת הקוגניטיבית ולמנוע ירידה קוגניטיבית הקשורה לגיל.
ראיות מדעיות ומחקרים על רעת האריה
בעוד שהמחקר על רעמת אריה בבני אדם עדיין בשלביו המקדמיים, מספר מחקרים שונים הניבו ממצאים מבטיחים. מחקרים שנערכו עד כה מצביעים על כך שיש לה פוטנציאל לטפל בהפרעות קוגניטיביות, נזק עצבי, אובדן שמיעה הקשור לגיל, דיכאון ומחלות ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר, ולסייע בהחלמה משבץ.
מחקר אחד בדק את ההשפעה של צריכת תוספת רעת האריה מהלך שמונה שבועות ומצא כי יש בו הבטחה בשיפור סימפטומים של דיכאון והפרעות מצב רוח הקשורות לחרדה ושיפור איכות השינה. מחקר אחר מצא שצריכה של ארבעה שבועות של רעמת אריות הפחית תחושות של דיכאון וחרדה ומחקר פיילוט קטן בדק את ההשפעה של צריכה של תמצית רעמת אריות במשך ארבעה שבועות ומצא שהיא יעילה בשיפור איכות השינה.
מחקר קליני כפול-סמיות מצא כי התוסף, שעשוי מגוף פרי רעמת האריה, היה קשור לשיפורים משמעותיים בהפרעה קוגניטיבית קלה בקרב בני 50-80. אנשים צרכו רעמת אריות מדי יום במשך 16 שבועות, ללא תופעות לוואי. 4 שבועות לאחר סיום התוסף, התועלת החלה לסגת. רעמת אריה היא לא הפטרייה היחידה שיש לה פוטנציאל נוירוטרופי.
