להלן כמה מהציטוטים המרתקים ביותר של קרל יונג. הפסיכיאטר והפסיכואנליטיקאי השוויצרי המבריק, שהציג כמה מהמושגים הפסיכולוגיים הידועים ביותר, כגון: הלא-מודע הקולקטיבי, סינכרוניות, אקסטרברסיה (מופנמות) והסתגרות, תופעות ארכיטיפיות ומִכלוֹל הפסיכולוגיה.
למרות שהחזרה של האנושות לטבע אינה הדבר הראשון שאנו מקשרים עם קרל יונג, הפסיכולוג השוויצרי המפורסם היה מודאג מאוד מהניתוק הנוכחי שלנו מהסביבה. הוא הדגיש שהניתוק הזה נובע במידה רבה מהנחת היסוד הדתית שקובעת שהחיים האלה הם רק ניסיון, והחיים האמתיים באים אחר כך.
התודעה היא שברירית למדי ומשובשת בקלות. יונג ציין כי במערב, התודעה התפתחה בעיקר באמצעות מדע וטכנולוגיה – לא באמצעות אמנות, אינטראקציה חברתית, התפתחות תרבותית או רוחניות. הלא מודע נותר מאחור ולכן נמצא בעמדת הגנה.
הכותרת של הספר, “לאדמה יש נשמה”, מגיעה ממכתב משנת 1958, שבו מתייחס יונג לאמונה העתיקה, שלכל מדינה ולכל אדם יש את המלאך האישי שלו ושגם לכדור הארץ עצמו יש נשמה משלו.
“אנו זקוקים ליותר הבנה של הטבע האנושי מכיוון שהסכנה האמיתית היחידה שקיימת היא האדם עצמו. איננו יודעים דבר על האדם, מעט מדי. יש לחקור את הנפש שלו כי אנחנו המקור של כל הרוע הבא.”
“הלא מודע אינו רק רע מטבעו, הוא גם המקור לטוב ביותר: לא רק אפל אלא גם אור, לא רק חייתי, חצי אנושי ודמוני אלא על אנושי, רוחני, ובמובן הקלאסי של המילה , “אלוהי”.”
“לילות כדרך חלומות מספרים לנו את המיתוסים שנשכחים ביום.”
“לעתים קרובות הידיים יפתרו תעלומה, שהאינטלקט נאבק בה לשווא.”
“אנו חיים במה שהיוונים כינו הזמן המתאים ל”מטמורפוזה של האלים”, כלומר של העקרונות והסמלים היסודיים. המוזרות הזו של זמננו, שבוודאי אינה מבחירה מודעת שלנו, היא הביטוי של האדם הלא מודע בתוכנו שעובר שינוי. הדורות הבאים יצטרכו לקחת בחשבון את השינוי המשמעותי הזה אם האנושות לא תשמיד את עצמה בכוח הטכנולוגיה והמדע שלה.”
“אמנות היא סוג של דחף מולד שתופסת בן אדם והופכת אותו לכלי שלו. האמן אינו אדם הניחן ברצון חופשי המחפש את מטרותיו, אלא מי שמאפשר לאמנות לממש את מטרתה באמצעותו. כאדם, אולי יש לו מצבי רוח, רצון ומטרות אישיות, אבל כאמן, הוא “אדם” במובן גבוה יותר – הוא “אדם קולקטיבי” – כזה שנושא ומעצב את סמלי הלא-מודע, הנפשיים של האנושות.”
“מסתכלים אחורה בהערכה למורים המבריקים, אבל תוך הכרת תודה לאלה שנגעו ברגשותינו האנושיים. תוכנית הלימודים היא חומר גלם הכרחי, אבל חום הוא מרכיב חיוני לצמח הגדל ולנשמתו של הילד.”
“אל לנו להעמיד פנים שאנו מבינים את העולם רק על ידי השכל; אנו תופסים אותו באותה מידה על ידי תחושה. לכן, שיקול הדעת של השכל הוא, במקרה הטוב, רק חצי האמת, ואם בכנות, צריך להגיע גם להבנה של חוסר ההתאמה שלו.”
“האדם הבריא אינו מענה אחרים – בדרך כלל, המעונים הם אלה שהופכים למענים.”
“החלום הוא הדלת הנסתרת הקטנה בקודש העמוק והאינטימי של הנשמה, הנפתחת לאותו לילה קוסמי קדום כשהייתה נשמה הרבה לפני שהיה אגו מודע ותהיה נשמה הרבה מעבר למה שהאגו המודע יוכל להגיע אליו אי פעם.”
“טעויות הן הרי היסודות של האמת, ואם אדם אינו יודע מהו דבר, זו לפחות עלייה בידע אם הוא יודע מה הוא אינו.”
“כל צורה של התמכרות היא רעה, לא משנה אם החומר הנרקוטי הוא אלכוהול, מורפיום או אידיאליזם.”
“האינסטינקט האירוטי הוא נושא המוטל בספק, ותמיד יהיה כך, יהיה מה שמערכת חוקים עתידית תאמר בעניין. הוא (האינסטינקט האירוטי) שייך, מצד אחד, לטבע החייתי המקורי של האדם, שיתקיים כל עוד יש לאדם גוף חיה. מצד שני, הוא קשור לצורות הגבוהות ביותר של הרוח. אבל הוא פורח רק כשהרוח והאינסטינקט נמצאים בהרמוניה אמיתית. אם היבט כזה או אחר חסר, אז מתרחשת פציעה, או לפחות יש חוסר איזון חד צדדי, שמחליק בקלות אל הפתולוגיה. יותר מדי מהחיה מעוות את האדם המתורבת, יותר מדי תרבות יוצרת חיה חולה.”
“המפגש של שני אישים הוא כמו מגע של שני חומרים כימיים: אם יש תגובה כלשהי, שניהם עוברים טרנספורמציה.”
“אף עץ, כך נאמר, לא יכול לצמוח לגן עדן אלא אם שורשיו מגיעים עד לגיהנום.”
“החזון שלך יתבהר רק כאשר תוכל להסתכל לתוך הלב שלך. מי שמביט החוצה, חולם; שמסתכל פנימה, מתעורר.”
“כאשר מצב פנימי אינו מוכר, הוא מופיע בחוץ כגורל.”
“המטוטלת של הנפש מתחלפת בין תחושה לחוסר הרגשה, לא בין נכון לטעות.”
“אנחנו כל כך שבויים ומסתבכים בתודעה הסובייקטיבית שלנו, עד ששכחנו את העובדה עתיקת היומין שאלוהים מדבר בעיקר דרך חלומות וחזיונות.”
