ענף צמחי המרפא והרפואה הטבעית מתחיל לפרוח והביקוש לעובדים מיומנים גדל והולך. כך היה המקרה עבור מעסיקים רבים בתעשיית צמחי המרפא, הכוללת גידולים כמו למשל קנאביס וקווה-קווה. סגל משתי מכללות באוניברסיטת פלורידה עבדו יחדיו והוציאו קורס חדש, לעמידה בצרכי השוק.
הקורס פותח על ידי המכון למדעי המזון והחקלאות של אוניברסיטת פלורידה (UF/IFAS), בשיתוף המכללות למדעי החקלאות והחי והמכללה לרוקחות של האוניברסיטה, והוא מתייחס למערך הכישורים הנדרשים שיסייעו בהשקת יבולים חדשים, בעלי ביקוש הולך וגדל בעולם. במעבדות התלמידים לומדים מיומנויות בייצור צמחי מרפא, בין השאר, הם מתמקדים בלימוד ופרקטיקה של ריבוי, נביטה, מיצוי, ניתוח, עיבוד, ההשפעה והמטבוליטים – וכל מה שביניהם.
מונעים על ידי צרכי התעשייה ותחומי העניין של הסטודנטים, פרופסור כריס מק\’קורדי ועוזרו פירסון, חברו יחדיו להקמת הקורס ויישומו בתוכנית הלימודים. השותפות יצרה סגל בעל מומחיות הן בייצור הצמח והן במישור הרפואי בהקשר לצרכי התעשייה.
שני הצוותים כבר התאחדו ועובדים על פרויקטים של מחקר בכימיה ופרמקולוגיה של מרכיבים צמחיים, כולל טכניקות גידול שונות, המשפיעות על ייצור מרכיבים אלו. הצלבה זו בין שני התחומים עוזרת למדענים להבין את הדרכים הטובות ביותר לגדל צמחי מרפא לטובת החקלאים והצרכנים עצמם, אשר בסופו של דבר ירכשו את המוצרים הצמחיים הללו באריזה מוגמרת.
התלמידים שנרשמו לקורס היו מגוונים בתחומי העניין והמטרות שלהם, אך עם זאת, הם קיבלו השראה מתכני הקורס ונהנו מהיכולת ליצור אינטראקציה עם סגל מומחים רבים עם ידע בתחומים קשורים.
\”אני מאמינה שהרפואה הבוטנית מציעה שפע של פוטנציאל בלתי מנוצל. במיוחד במונחים של מתן אפשרויות טיפול אלטרנטיביות עבור אלה, שאולי אינם מגיבים לטיפולים קונבנציונליים\”. אמרה דניאלה פרז לוגונס, סטודנטית לתואר שני הלומדת גינון טיפולי (Horticultural therapy). \”אני מקווה לעבוד עם אנשים המחלימים מהפרעת שימוש בחומרים (Substance use disorder (SUD)). אמנם אין זה מתפקידו של המטפל בעזרת גינון לרשום תרופות, אבל יחד עם זאת אני מאמינה שכל תובנה שאוכל להשיג, לגבי האופן שבו צמחים יכולים להציע את היתרונות הטיפוליים הנוספים הללו וכיצד המטבוליטים המשניים שלהם מתקשרים עם גוף האדם, תאפשר הבנה וחיבור טובים יותר עם הלקוחות שלי.\”
סטודנט אחר, שכיום הוא מגדל מקצועי וסטודנט לתואר שני – בחר בקורס החדש כדי לעזור לו להגיע למטרות עסקיות עתידיות.
\”המטרה שלי היא יום אחד לפתוח מסעדה המתמקדת בצמחי מרפא, כדי לעזור לאנשים לאכול קצת יותר בריא, מבלי לוותר על הטעם\”, אמר יאנסן מיטשל גדווד. \”בנוסף, ברצוני להשתמש בידע שצברתי, כדי לעזור לשלב בישול רפואי (כלומר, בישול בריא \”Medicinal cooking\”), ייצור צמחים בגנים ציבוריים ובארגונים אחרים המתמקדים בקהילה. החינוך הניתן לסטודנטים בקורס זה הוא קריטי לקידום גידול, צריכה ועיבוד בטוחים של צמחי מרפא\”.
זו התקופה המרגשת ביותר בקריירה שלי\”, אמר מק\’קרדי. \”עבודה זו עם UF/IFAS נותנת לנו את הפוטנציאל להבין באמת כיצד לטפח את הצמחים הללו, כיבול שיכול להועיל לחקלאים במדינתנו, תוך סיוע בטיפול באוכלוסיית המדינה שלנו הזקוקה לצמח הזה. אנחנו משתמשים בקרטום במחקר שלנו, אבל זה יכול להיות רק קצה הקרחון עבור פרויקטים נוספים עם יותר צמחי מרפא.\”
גיוון יבולים חשוב לחקלאים ולעיתים מסייע בהחלפת גידולים אחרים שחווים הפסדים או ירידת ערך עקב תנודות בשוק.
קורס חדש באותו התחום נפתח לציבור הרחב במכללת מישיגן, ניתן לעיין בתקציר תוכנית הלימוד באתר הרשמי של המוסד. והוא עשוי להתרחב למדינות אחרות בעולם, עקב הביקוש הרב למתמחים מיומנים.
בישראל דווקא יש עניין רב וביקוש ללימודים הקשורים בצמחי מרפא. בשנים האחרונות קמו מספר לא דל של קורסים. אם תחפשו בגוגל \”קורס צמחי מרפא\” תגלו שיש כאן שוק וישנה התעניינות של אנשים בתחום שהולך ומתרחב יחד עם הקהל.
מבחינה חוקית המצב בארץ הוא שונה, אמנם קיימים קורסים חדשים בשוק, המתרכזים בתחומים אלו, אך התחום לא יוכל למלא את מלוא הפוטנציאל ולהתפתח כראוי עד שתפסק המלחמה בצמחים. הצמחים הנחקרים והנלמדים בתוכניות הלימודים באקדמיה בארה\”ב – ברובם אינם חוקיים בישראל. הם הוצאו מחוץ אל החוק לפני שנעשה מחקר כלשהו, או לפני שניתנה הזדמנות לאפשר דיון, לבצע בדיקה חיצונית או פנימית, אולי להקים ועדה. אפשר לקחת את הנושא לכיוון של למידה ושימוש יעיל ונכון, לטובת הציבור ומערכת הבריאות.
לפי ארגון הבריאות העולמי המלחמה בצמחים כבר הסתיימה, זהו ציטוט. מדינות נוטות להקשיב ולבצע – כל מילה של הארגון הבינלאומי, שכביכול מייצג את כל מדינות העולם, מחליט וקובע. \”מי יעז לערער על החלטות האומות המאוחדות\”, שכאשר החליטו על סגר, הוא בוצע ללא שינויים בחוק, למרות שהוא מתנגש עם חוק בסיס חירות האדם שלא נתון לשינוי (חוק יסוד), אלא אם כן מדובר בלשנות את כללי המשחק ע\”י אנשים שהם מעל החוק.
אתם יודעים, החיסון של פייזר אושר מהר מאוד, גם הסגר אושר תוך יום. לעומת זאת, לגליזציה של צמח הקנאביס היא כל כך מסובכת, כמעט 40 שנה של מלחמה והפגנות. אנשים לא מקבלים את התרופה לה הם זקוקים ולצמח אסור לצמוח בשטח המדינה באופן חופשי.
משום מה, בישראל התעלמו מהצהרת הארגון, שביקש מכל המדינות בעולם לאמץ שינוי ביחס לצמחים ופטריות. להפסיק את ההפללה מכיוון שהיא אינה עובדת. השיטה הנוכחית לא הצילה הרבה אנשים. להיפך. אנו רואים את התוצאות בעיניים.
כיום, מדינות משקיעות הון על שוק הפרמצבטיקה המלאכותית, ואיפשהו מאחורה יש את האופציה \”שירותי בריאות טבעיים\”, הרחק הרחק בעדיפות תחתונה. וכמו שאתם יכולים לראות, מה שגרם להם להתעורר אלו היו צרכי השוק – כלומר הם ראו את הכסף בעיניים, ורק אז הם התחילו לזוז. למען הרווח.
תחום צמחי המרפא צריך להיות חלק מתוכנית הלימודים בבתי הספר, ובמוסדות אקדמאים. ללא קשר לצרכים התעשייתיים. אני צופה שבעתיד, תחומי מחקר כמו ייצור צמחי מרפא והרבליזם יתמזגו עם תחומי המחשוב, למשל למידת מכונה (Machine learning), בינה מלאכותית (AI), ביג דטא (Big data) ובנקודה הזאת, יימצא הקשר בין הצמח לנתוני המחשב. הביולוגיה תשתלב עם המרחב הדיגיטלי וכנראה שיקרו דברים שכיום עד כה לא ניתן לתאר.
זה מוביל אותנו לטכנולוגיה שמכניסה את הטבע למרכז העניינים, מה שישנה את האופן שבו הטכנולוגיה האנושית מתפתחת ומשפיעה עלינו וסביבתנו. אנושות שהולכת בדרך הקיימות (Sustainable) אינה בהכרח תסתכם בתחנות רוח או מכוניות חשמליות. ההרמוניה עם הטבע תוביל אותנו ליכולות שלא חלמנו עליהם.
