טרנס מק’קנה; מסתורי השפה – מוקד העיבוד ויצירת המציאות במוח האנושי

איננו יכולים להתקדם מהר יותר מהתפתחות השפה שלנו (מבחינה רוחנית, טכנולוגית, חברתית וכו’), וזה בהחלט חלק ממה שהפסיכדלים מעודדים: הם ממריצים את התפתחות השפה. חומר הוא פשוט מושג. העולם עשוי משפה – כדור הארץ הוא המקום, שבו השפה ממש הפכה לחיה. בשפה שורץ עניין; הוא משכפל, מגדיר ובונה את עצמו. וזה נמצא בתוכנו. – טרנס מק’קנה

המאמר הבא – הוא חלק א’ מתוך שני פרקים, הוא מרתק במיוחד ונוגע בנושאים פונדמנטליים בתודעה והשפה האנושית כמו כן תהליך המרת וקליטת המציאות במוח האנושי, שינוי פרספקטיבה ועוד. כל אלו מתוך הרצאה של טרנס מק’קנה, הנקראת “In the Valley of Novelty” – בעברית: “בעמק החידוש”.

שאלה מהקהל: רציתי לשאול אותך על תהליך החידוש ופסיכדליה, ועל השפה, שמשתנה באמצעות השימוש בהם. אני זוכר שקראתי שמריה סבינה אמרה שהפטריות דיברו אליה בשפה אחרת. ואחרי שדיברתי עם אנשים שעישנו DMT – בשנות השישים, האנשים שדיברתי איתם, שעשו זאת, הם אמרו שזה כל כך מפליא אך הם אפילו לא יכלו להבין את השפה. בכל מקרה, לא קראתי על זה הרבה. אולי אתה יכול להאיר על התחום.

תשובה (טרנס מק’קנה): ובכן, במקום אחד – ואין הרבה מקומות שאפשר לקרוא על הנושא הזה – מקום אחד שאתה יכול לקרוא עליו הוא: ספר שערך מייקל הרנר, שנקרא Hallucinogens and Shamanism, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, ויש שם פרק מאת הנרי מונן המכונה “הפטריות של השפה”, שהוא אחד המאמרים הרהוטים והיפים ביותר שנכתבו על פסילוסיבין. הנרי מון. ואז, קשה להשגה אך מעניין באותה מידה, מחקר דוקטורט שעשה בחור בשם הוראס ביץ ‘ב- CIIS (California Institute of Integral Studies), וזה נקרא משהו כמו “תפיסת תופעות הסאונד בהשפעת הפסילוסיבין”. והוא ראיין חובבי פסילוסיבין בארה”ב על חוויותיהם עם השפה, וזה מעניין מאוד. זהו תחום לדיון, מרתק במיוחד.

“שפה, מחשבה, ניתוח, אמנות, מחול, שירה, יצירת מיתוסים: אלה הדברים המצביעים על דרכינו כלפי תחום אחרית הימים.”

החלק במוחך, אשר יוצר את השפה, שמסביר לך מרגע לרגע מה קורה

DMT ו- Psilocybin – הם קשורים זה לזה, Psilocybin הוא 4-Phosphoryloxy-N, N-Dimethyltryptamine, הצורה הזרחנית של ה- DMT, אם כי הם לא מתפרקים למסלול אחד בגוף – זהו מסלול מקביל: DMT הוא N, N-dimethyltryptamine. נראה כי פסיכדלים אלה משפיעים במיוחד על החלק המרכיב את השפה במוח, מה שמייצר מצבי תודעה מוזרים במיוחד, מכיוון שזה החלק אשר יוצר את השפה במוחך, שמסביר לך מרגע לרגע מה קורה. אתה יודע: עכשיו אני אוכל. עכשיו אני מקיים יחסי מין. עכשיו אני מהבהב על DMT… וכאשר החלק הזה של המוח מסומן, אז באמת אתה מחזיק תמיהה בידייך, כי מערכת התיאור של המציאות עצמה נלכדה בתהליך.

“איש עדיין לא מבין את האינטליגנציה המסתורית אשר שוררת בצמחים או את השלכות הרעיון, שהטבע מתקשר בשפה כימית בסיסית שהיא לא מודעת אך מעמיקה. אנו עדיין לא מבינים כיצד הזיות הופכות את המסר בתת המודע – לחזיונות שנצפים על ידי המוח המודע.”

הם התגלמויות של כוונה תחבירית; יש להם איכויות בלתי אפשריות במרחב תלת מימדי

ב- DMT, הישויות האלה – היצורים האלה דמויי מכונה, הזעירים, מחליפי הצורה, היוצאים מחוץ לגבולות המצב הרגיל – הם יוצאים מרמקולי הסטריאו שלי, אם אני בעיניים פקוחות תוך כדי החוויה – אז הם כמו… אתם יודעים, הם התגלמויות של כוונה תחבירית. איכשהו התחביר, שהוא בדרך כלל הארכיטקטורה הבלתי נראית מאחורי השפה, עבר לקדמת הבמה. ואתה יכול לראות את זה! כלומר, זה עושה אקרובטיקה לפניך! זה זוחל עלייך! ומה שקרה הוא שהקטגוריות שלך התעוותו, או משהו כזה; והדבר הזה, שבדרך כלל אמור להיות בלתי נראה ולהמצא ברקע, פתאום עלה קדימה ועושה קפיצות על הידיים ממש מולך.

והדבר הזה הופך לאובייקטים לשוניים

והדבר הזה הופך לאובייקטים לשוניים; הוא משיל אובייקטיביזציה תחבירית. הם באים לקראתך – כדי שתצליח גם, הם מתחלקים, הם מתמזגים, הם מגבילים, הם צורחים, הם חורקים – והם מחזיקים חפצים, שהם יוצרים דרך שירה לקיום או שהם שולפים אותם ממקום אחר. והדברים האלה הם, אתם יודעים, כמו תכשיטים ואורות, משתנים במהירות גבוהה; במילים אחרות, יש להם איכויות בלתי אפשריות במרחב תלת מימדי.

אף אמן, מחונן ככל שיהיה, לא יכול היה ליצור את אחד החפצים הללו

ובכן, אז “החיות” התחביריות האלה, או האלפים הלשוניים האלה, שולפים את החומר הזה ומאותתים אותו; דוחפים אותו בפניך ואומרים “תראה את זה! תסתכל על זה!” ואתה מוקסם – הוא מהפנט אותך. איך זה יכול לקרות? אנחנו כבר לא בעולם שלנו. אף אמן, מחונן ככל שיהיה, לא יכול היה ליצור את אחד החפצים הללו. מכיוון שיש להם איכויות מסובכות ביותר בשפה, תכונות שאין לאף אובייקט בעולם הזה! וכך אתה מנסה לעטוף את דעתך, ולהגיד, אלוהים אדירים, אתה יודע, מה זה? מכיוון שלמרות העובדה שזה רק דבר קטן, אתה יכול לדעת על ידי התבוננות בו, שההשלכות שלו מטלטלות את האדמה.

במילים אחרות, שאם לפתע אוכל לשלוף את אחד הדברים הללו מהמרחב הגדול, וכולנו נסתכל על זה, כולנו נבין שדובר על משחק הכדור. שאיכשהו זה הוכיח את זה, היה את זה, עשה את זה, סיים את זה, התחיל את זה, הבהיר את זה. איך זה יכול להיות? ובכן, אני לא יודע – צריך להיות שם כדי להבין בערך.

“אם העולם עשוי משפה, אתה יכול לפרוץ אותו, באותו מובן של פריצת קוד.”

ובכן מישהו שאל אותי פעם “האם זה מסוכן?”

ובכן מישהו שאל אותי פעם “האם זה מסוכן?” והתשובה היא, רק אם אתה חושש למות מפליאה. אבל מוות מפליאה אפשרי לחלוטין! אני לא צוחק! זאת אומרת, אתה כל כך נדהם עד כדי כך, שמעולם לא הרגשת, שמעגלי התדהמה במוח שלך עברו אימון שכזה לפני כן! כלומר, מהי תדהמה בעולם הזה? זה כמו, “אה!”. זו צורה שונה של תדהמה.

לא אנגלית, לא אירופית – המוח שלך זז הצידה, והחומר הלשוני האותנטי הזה יוצא ממך החוצה

ואתה יכול להרגיש בערך את הכוונות שלך, משהו פנימי שלך או אחר, מתארגן מחדש; ויש את זה, כמו חמימות. זה די דומה לצרבת – אבל חום בבטן; וזה פשוט עולה למעלה ואז הפה שלך נפתח, ואתה עושה – החומר הזה יוצא, שהוא התנהגות שפתית מאוד מנוסחת, מבוקרת תחבירית, לא אנגלית, לא אירופית. לא, בקפדנות, למרות שאני מכנה זאת גלוסולליה, גלוסולליה נחקרה בקפידה, והיא מצב דמוי טראנס. זה כמעט כמו סוג של שירה ספונטנית. אבל המוח שלך זז הצידה, והחומר הלשוני האותנטי הזה יוצא ממך החוצה.

שפה גלויה ותלת מימדית; תהליך עשיית השפה, בנו, בני האדם עדיין לא הסתיים

ואפשר לראות את זה – זה הדבר המדהים. זה סוג חדש של שפה. זו שפה גלויה ותלת מימדית. זה לא משהו שמעולם לא שמעתי עליו, או שום מסורת מיסטית שאי פעם שמעה עליו. אבל כאילו התהליך, או הפרויקט, של השפה – שלדברי בלשנים אקדמיים החל לפני יותר מ- 50,000 שנה – תהליך עשיית השפה, בנו, בני האדם עדיין לא הסתיים; וכרגע את הדבר הזה אנו עושים בעזרת רעשי פה קטנים, וכל אחד מאיתנו מתייעץ עם המילון המלומד שלנו ומפענח במהירות את כוונתו של זה, זהו אלבום, מרוצף יחד, חצי-חצי, דרך ליצירת שפה; והסף שאנחנו נמצאים בו, שמצבים פסיכדליים אלה, הם סוג הרבה יותר יעיל של מיזוג מוחות על ידי יצירת סעיפים טופולוגיים, שאנחנו מסתכלים עליהם – במקום שאנחנו – אתם יודעים, מתמקמים למשמעות ייעודית.

כשהמחשבה הפכה לקול…

וזה לא כל כך מפתיע, כשחושבים על זה, ברור כי העולם בא אל פני השטח שלנו, כגוף של נתונים אלקטרומגנטיים, אקוסטיים ופרומונליים. רק שעינינו, נחיריינו, אוזנינו, עורנו, מפרקים את זרימת הנתונים הנכנסת הזו. אני חושב שמה שזה מרמז הוא שההדפסה של התמונה במנגנון התפיסתי שלנו, הסגנון שלנו לנתח נתונים תפיסתיים, לעבר המרחב האקוסטי. כך, שמבחינתנו המחשבה הפכה לקול… אתם מבינים? במסורת המערבית, זה כך. יהוה הוא קול בברית הישנה; הלוגוס זה קול. בפילוסופיה ההלניסטית אנו אנשי הקול. אבל ככל הנראה, אתם יודעים, יש קטע של הפילוסוף היהודי פילון האלכסנדרוני, שבו הוא מדבר על האטימולוגיה של המילה ישראל, והוא אומר “הכוונה של המילה ישראל – הוא אשר רואה את ה'” – מי שרואה את אלוהים. ואז הוא מציב בפני עצמו את השאלה: “מהו הלוגוס המושלם יותר?” ואז הוא אומר, “הלוגוס המושלם הוא הלוגוס שעבר מלהישמע – להיראות”.

אייאואסקה: איש אינו מדבר על הצליל; כולם מדברים על הרושם החזותי שהצליל השאיר

ולא הזכרתי את אייאואסקה בראפ הזה, אך האיאואיסקה, היותה – יחד עם הפטריות – טבעית ומשמשת באופן שמאני במשך אלפי שנים רבות במקומות אלה, ומה שאתם מוצאים בקבוצות אייוואסקה במצב שבטי במעלה הנהר – הדרך מתבצע טקס האיוואסקה הוא להקל על השירה. השמאנים נטענים; ואז הם שרים; ואז הם יוצאים החוצה לוגמים, מעשנים ומדברים. ובמרווחים האלה, אתה שומע אנשים אומרים דברים כמו: “אהבתי את החלק הסגול והצהוב, אבל חשבתי שהזית השתלב עם הכסופה שהייתי מעל ומעבר”, ואתה חושב, אתה יודע, איזה סוג של ביקורת זו על שיר?! ובכן, זו ביקורת על שיר שנועד, שהסתכלו עליו. איש אינו מדבר על הצליל; כולם מדברים על הרושם החזותי שהשאיר הצליל.

מילה אותנטית, שאינה קיימת, התפרצה באופן ספונטני מתוככם – יש לה משמעות עמוקה הרבה יותר מאנגלית והיא עתיקה במיליוני שנים

מה זה אומר? ובכן, משמעות הדבר היא כי יכולת האיתות עמוקה יותר מהיכולת למילול, ומכאן כנראה יותר מבוגרת. אז אני חושב שהייתה שפה של תנועת הבעה מורכבת כמו אנגלית רגילה, כנראה, לפני שמישהו השמיע מילה. עכשיו, מה שנראה שהפסיכדלים מציעים הוא שאתה יכול להיות תחת השפעת טריפטמינים, עד שגופך נכנס לאיזשהו הלם כמעט עוויתי, ועיבוד השפה שנוהל באופן אקוסטי פתאום זורם ל”תיבת הקול” ואתה מתחיל לבטא ממש תחביר. אתה מתחיל להשמיע קול המהווה את הדברים התחביריים המתמשכים האלה, שמארגנים את כוונת תנועת ההבעה.

וזה כמו לעבור מגילוף באבן לטלוויזיה צבעונית: המאזין שלך מעביר מיד תשומת לב לצורת התנהגות זו, שהיא הרבה יותר מרהיבה. וכך קורה פשוטו כמשמעו, כשהמילה התפרצה במלואה, בהתבסס על הפלטפורמה של תחביר תנועת ההבעה, שהייתה קיימת אולי מיליוני שנים בהיווצרותה. זו הייתה רק היכולת הזו להפנות את האנרגיה של הכוונה התחבירית דרך הגוף, כך, שבמקום לצאת מקצה האצבעות, היא יצאה מקצה הלשון, מתנפנפת בזרם האוויר, והדבר הזה קרה.

“אני חושב שהשינוי של הדרך בה אנחנו מבטאים שפה, היא חלק מההאצה הזו אל הסינגולריות“

ואני רואה זאת, אם כן, מחוזק ומואץ על ידי התפתחות התקשורת, אתם יודע? ב -150 השנים האחרונות, אנו עוברים מצילום לצילום צבעוני, לצילום צבעוני נע, עם סאונד, עם צליל סטריאופוני, וכפי שאתם יודעים – הדבר מצביע על מציאות מדומה; וברור אנו מייצרים דמויות של עולמות דמיוניים;

אבל מה שאנשים באמת ירצו לעשות עם הדברים האלה זה להפוך את העולמות למוזרים ככל שנוכל לעמוד בהם (לעכל אותם), מקורות וירטואליים. אז בין אם זה מגיע דרך התפתחות טבעית של מערכת העצבים האנושית או התפתחות ממשק מתקדם – מכשיר תותב במוח, שדרוג, שיוצרות מציאות מדומה … אני חושב שההפיכה של איך שאנחנו עושים שפה היא חלק מההאצה הזו אל הסינגולריות.

מילות סיכום

ישנה שפה מסתורית, אותנטית הטבועה בנו והיא מקושרת לטבע ובאה ממנו, שפה אשר גם בעלי חיים מבינים, השפה האוניברסלית של האנטיליגנציה של הפלנטה שלנו.

בפרק הבא (ב’):

השפה. היא עתיקה ביותר. דבורי דבש עושות זאת, דולפינים עושים זאת, טרמיטים עושים זאת, כולם עושים זאת בדרכים שונות … תמנונים עושים זאת. יש הרבה שימוש בשפה בטבע; למעשה, אפשר לטעון שכל הטבע הוא מפעל לשוני, מכיוון שה- DNA בעצם הוא מערכת סמלית. אין קשר טבעי, עמוק ותחבירי בין מילה באנגלית לבין הדבר שהיא מתכוונת אליו.

הבהרה; הבלוג איננו מעודד שימוש במרכיבים האסורים עפ\”י החוק במדינתך. המידע המופיע באתר על אחריו המשתמש בלבד. המידע הנ”ל מופץ באופן חופשי ברחבי הרשת.

תורגם לעברית ע”י אהרון לוין

מקורות:
https://psychedelicsalon.com/transcripts/TMcK-InValleyNoveltyPt01.html