הישיבה של הגיימר הובילה להשלכות חמורות. אדם שיחק ללא הפסקה במשחקי וידאו במשך 73 שעות. הגיע לחדר מיון כאשר איבריו קרסו.

במאמר הקודם תיארנו מקרה של סטודנט ששתה 7.5 ליטר קפה תוך 3 שעות וזה מה שקרה לגוף שלו. הפעם מקרה שונה לחלוטין ומעניין לא פחות.

DC הוא גבר בן 25, שהגיע לחדר המיון ללא סימני חיים. פרמדיקים ביצעו נואשות לחיצות חזה כדי לנסות לדחוף דם בחזרה למוחו, כדי לנסות לדחוף דם לאיבריו, כדי לנסות להשאיר אותו בחיים. אבל נראה כאילו כל הניסיונות שלהם עלו בתוהו. DC היה בוגר מכללה, הוא עבד בעבודה בשכר מינימום, אבל לאחרונה הוא פוטר. הוא רצה להיות סטרימר של משחקי וידאו באינטרנט, אבל אף אחד לא צפה בסרטונים שלו. הוא גר בבית עם אמא שלו, שעדיין בישלה עבורו, אבל היא גירשה אותו כשלא יצא לחפש עבודה חדשה.

דבוק למחשב 73 שעות ללא הפסקה

מדוכא ואבוד, DC חרש על משחקי וידאו בבית הקפה המקומי באינטרנט במשך ימים שלמים. לפעמים הוא היה ישן ליד המחשב ומתעורר לשחק עוד קצת. הוא ויתר על היגיינה אישית. הוא ויתר על חברות. החיים שלו היו משחקים. הוא היה אובססיבי והוא פשוט לא יכול היה להפסיק לשחק.

סוף שבוע אחד, DC שיחק במשך 73 שעות ללא הפסקה. דבוק למושב, הוא בקושי אכל אוכל. הוא כמעט לא שתה מים. הוא אפילו לא קם להשתמש בשירותים, לאחר שכבר שחרר כמה פעמים בין לבין, ולבסוף לא יכול היה להחזיק את זה יותר.

כשהוא קם לראשונה מהמחשב

הוא קם בפעם הראשונה מזה ימים, כשהוא קם מכיסאו, פתאום הרגיש סחרחורת. היה לו בלאק-אאוט ואז הוא התמוטט מיד. זה קרה בדלפק הקבלה של “האינטרנט קפה”, הבעלים לא היה מודע לעובדה שמישהו התעלף בחנות שלו. חלפו שלושים דקות, ו-DC נמצא על הרצפה, מחוסר הכרה ומתקשה לנשום.

הזמינו אמבולנס למקום. באמבולנס, DC לפתע מראה “קווים שטוחים” על המסך. הלב שלו מפסיק לפעום והוא מפסיק לנשום. הפרמדיקים מתחילים נואשות בהחייאה כשהוא מובא לחדר המיון שבו אנחנו נמצאים כעת.

הרופאים ממהרים וממשיכים בלחיצות חזה. האולטרסאונד מגלה מיד שהצד הימני של הלב שלו נפוח. הוא גדול יותר מהחדר השמאלי, שהוא החלק בלב, שאחראי על שאיבת הדם לכל הגוף. בחדר השמאלי יש יותר שרירים, כך שזהו החלק הגדול ביותר של הלב אצל כל אדם שמתפקד כרגיל. אבל DC לא יכול לתפקד כרגיל עכשיו. הלב שלו מעוות.

האבחנה בחדר המיון

זה אומר מיד לצוות הרפואי שהוא סובל מתסחיף ריאתי מסיבי חריף. “תסחיף”, או במקרה זה הכוונה לקריש דם ריאתי. “מסיבי”, לא מתייחס לגודל הקריש בפועל, אלא לקריסה ההמודינמית הפתאומית שהוא גרם אצל DC. קריש הדם ננעץ בעורק הנכנס לריאות וגורם ללב שלו להתעוות. גרם ללב שלו להפסיק לפעום כי הוא מעוות. ולאחר מכן גרם לאיברים שלו לקרוס בגלל שהם כבר לא קיבלו חמצן בגלל העובדה שהלב שלו הפסיק לפעום. “אקוטי”, כלומר לא היו לו בעיות רפואיות בסיסיות שהובילו לבעיה זו. למעט ישיבה ליד מחשב ומשחק משחקי וידאו ללא הפסקה במשך 73 שעות.

מה קרה לגוף שלו?

לעשות כל דבר ללא הפסקה במשך 70 שעות זה מסוכן, אבל לשבת ללא הפסקה במשך 70 שעות היא קטלנית בגלל “venous stasis” או קיפאון ורידי. זהו מצב שבו חוסר תנועה של הרגליים גורם לדם להתנקז. לחץ הדם בוורידים של הגוף כבר נהיה נמוך כי אין שום דבר שמזרים אותו ישירות חזרה ללב. הדם עושה את דרכו בחזרה.

מבלי להזיז את הרגליים במשך 70 שעות ובהתחשב בכך שהישיבה דוחסת את הוורידים, מצב בגוף, שבו זרימת הדם כבר איטית מהרגיל, אזי אגירת הדם הזו גורמת לחלק ממנו להתקבץ לקריש הנקרא “deep vein thrombosis” או “פקקת ורידים עמוקה”. , וזה מה שקרה ל-DC כשהוא ישב שם במשך ימים.

אבל זה לא הכל. כשהקריש נוצר, הוא נשאר ברגליו כל עוד הוא ישב. הוא קם והמצב השתנה באופן קיצוני. קריש הדם נכנס ישירות לצד הימני של הלב שלו כמו שקורה בזרימת הדם בדרך כלל, אבל אז התמקם ישירות לתוך העורק הריאתי שבו הצד הימני של הלב מתחבר לריאות. הגיבוי הזה של הדם לחדר הימני גרם לו להימתח, להתפשט ולהתעוות.

קריסת מערכות

אבל זו רק ההתחלה של חוסר התפקוד. לחדר הימני של הלב יש בדרך כלל דופן דקה יותר מהצד השמאלי. יש לו יחס של נפח-לשטח נמוך יותר. זה הגיוני כי דם מכאן עובר ישירות לריאות. אתה לא צריך לחץ גבוה ללכת לריאות כשהן ממש שם. אבל כאשר החדר הימני מתנפח עקב גיבוי זרימה, מתח הקיר גובר. הוא דוחף את המחיצה הבין-חדרית, וגורם לו להתכופף לתוך החדר השמאלי. הלחץ והנפח המוגבר הזה בימין מרחיק את השמאלי, ומפחית את תפוקת הלב.

במקרה של הקריסה המודינמית (hemodynamic collapse) של DC, משנית לתסחיף ריאתי מסיבי, חסימה לתוך העורק הריאתי פירושה פגם במילוי בצד שמאל. מכיוון שלא ניתן לשאוב דם לשאר הגוף. אין עוד אספקת חמצן מספקת בגופו שכן כל איבריו מתחילים לקרוס. הלב שלו, בעודו עדיין מנסה לפעום, כבר לא יכול לתפקד. הלב נעצר כשהוא נכנס לחדר המיון – ללא דופק.

אבל זה לא היה ככה כשהם מצאו אותו. הפרמדיקים מספרים לצוות הרפואי ש- DC נמצא מתנשף מנסה לשאוב אוויר וכי אכן היה לו דופק כאשר הם מצאו אותו, אך ההחמרה הייתה מהירה מגופו והם זיהו היפוקסמיה, נוכחות חמצן נמוכה בדם. לחץ הדם שלו היה נמוך מהפשרה ההמודינמית (hemodynamic compromise), ובדרך לחדר המיון הלב שלו פתאום הפסיק לפעום.

האם עדיין יש סיכוי?

שכל זה קרה רק לפני דקות, כלומר אולי עדיין לא מאוחר מדי. אולי עדיין יש סיכוי להחזיר את DC לחיים. האם יש דרך שנוכל להסיר איכשהו את הקריש מהריאות של DC? אולי. אבל זה צריך להיעשות מיד. ניתוח וחיתוך שלו על מנת לשלוף אותו היא אינה אופציה כי זה ייקח יותר מדי זמן. הובלת צנתר דרך הוורידים שלו להחדרת תרופה ישירה, שיכולה להמיס את הקריש גם היא לא אופציה בגלל הזמן.

הפתרון המהיר ביותר הוא להחדיר את התרופה ישירות לכל גופו. טיפול פיברינוליטי מערכתי זה הוא תקוותו האחרונה.

על מיטת חדר המיון, ל- DC מוזרק מיד מינון גדול של ליטיקה (lytic), כאשר לחיצות החזה נמשכות. ליטיק נוסף הוגדר לעירוי לאורך זמן, והמינון האגרסיבי הזה אומר שהצוות הרפואי ימשיך בהחייאה עד שהוא יחזור לחיים או שיהיה בטוח לחלוטין ש-DC כבר לא איתנו.

כאשר לחיצות החזה מוחלות נואשות, הדקות חולפות. שמים לב שיש פעימות לב שניתן לזהות, והחזרה זו של זרימת דם ספונטנית היא סימן טוב. DC לא אבוד. אבל חולפות מספר שעות והוא לא חוזר להכרה. הקבלה ליחידה לטיפול נמרץ מגלה שחסרים לו גורמים קוגניטיביים, כלומר המוח לא עובד כראוי.

האם עיניו יגיבו לאור?

מאירים אור לתוך עיניו. אדם שמתפקד כרגיל יפגין רפלקס אישונים, מצב שבו האישונים יתכווצו בתגובה לנוכחות המוגברת של האור. היעדר רפלקס זה מעיד על נזק מוחי, וב-DC הוא נעדר.

באדם המתפקד כרגיל, תגובה מוטורית לכאב היא רפלקס טבעי. היעדר רפלקס זה מעיד על נזק מוחי, וב-DC הוא נעדר. ככל שהימים חולפים, אמה של DC מגיעה לבית החולים לראות את בנה. היא מנסה לדבר איתו, אך ללא תגובה. אולי הוא לא הקשיב לה בחיים, אבל הדבר היחיד שהיא הייתה רוצה לראות עכשיו זו תגובה, אינדיקציה, משהו מבנה שאומר לה שהוא יכול לשמוע אותה, אבל שום דבר, אין תגובה. בסופו של דבר DC נפטר.

התמכרות למשחקי מחשב (Internet gaming disorder)

מספר הדקות שבהן גופו של DC לא קיבל חמצן בגלל קריש שחסם את הנקודה שבה התחברו הלב והריאות שלו, הובילו לנזק איסכמי קבוע זה. מובן כי אנשים בריאים לא יכולים להישאר ערים ולשחק משחקים במשך 3 ימים ברציפות בלי לישון, בלי ללכת לשירותים. רוב האנשים לא יכולים להישאר ערים 3 ימים רצופים. אבל להיות מסוגל לשחק כל כך הרבה אומר שלאדם יש בעיה.

“הפרעת משחקי אינטרנט” או Internet gaming disorder מתוארת כמצב הדורש מחקר נוסף מזה כמה שנים. עוד ב-2013, המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5) העלה את התיאור הזה על הנייר. בשנת 2018, ארגון הבריאות העולמי הציב את הפרעת משחק כמצב בר אבחון בגרסה ה-11 של הסיווג הבינלאומי למחלות.

DC נמצא בקצה הקיצוני של הספקטרום של מה שניתן לתאר כהפרעת משחקי אינטרנט. רוב האנשים הסובלים מהפרעה זו בפועל הם תת-קבוצה קטנה של האוכלוסייה. מכיוון שלרוב האנשים לא תהיה רמה כזו של התנהגות אובססיבית. אנשים ששומעים רק כותרות עלולים להיות חסרי מידע לגבי מהי באמת הפרעת משחקים באינטרנט. המקרה הנ”ל כנראה לא מתאר ילד שרוצה לשחק משחקים עם החברים שלו אחרי בית הספר, שחולם בהקיץ על המשחק לפעמים בשיעור. והוא בסך הכל אדם מתפקד, זה בסדר אם הוא לא משחק משחקים במשך כמה ימים ברצף ויכול לשלוט בעצמו.

לגיימרים היום, הקפידו לשמור על לחות ואל תישבו – באופן אידיאלי יותר משעה בכל פעם. קומו והסתובבו, גם אם זה רק לכמה דקות. והכי חשוב, תהיו נחמדים לעצמכם.

התוכן הנ”ל הוא תרגום לתוכנית שהועלת ליוטיוב ע”י ד”ר הסו ברנרד.

“ד”ר ברנרד” הוא רופא מורשה ופרופסור עזר קליני באוניברסיטת אילינוי. צפו בסרטונים בערוץ היוטיוב הרשמי שלו “Chubbyemu“.

אני חייב לציין שאני בעצמי בגיל הילדות, סביבות גיל 10 – 12 הייתי דבוק למחשב באופן קיצוני מהרגע שהתעוררתי בבוקר ועד הערב ללא הפסקה. כשהייתי קם או מפהק היו לי סחרחורות חזקות במיוחד וראיתי שחור בעיניים. עד כדי שפעם אחת התעלפתי ופתחתי את הסנטר עד העצם. הייתי בבי”ח ולא יכולתי לפתוח את הפה יותר משבועיים, בגלל הנפילה על הלסת. אכלתי רק מרקים ופחדתי שכך המצב ישאר כל חיי. לבסוף המצב השתפר ומאז הבנתי עד כמה מסוכן לשבת שעות מרובות מול מסך המחשב.

מבוסס על מקרה אמיתי.

בקרו בכתב העת הבינלאומי לבריאות הנפש וההתמכרות (International Journal of Mental Health and Addiction) כדי להעמיק בנושא ההתמכרות. כתב העת מספק פורום לדיון בינלאומי בנושא בריאות הנפש ונושאים הקשורים להתמכרות, ועוזר להבין את ההשפעות של בריאות הנפש והתמכרות על אנשים וחברות. הוא מדווח על מידע עדכני והתפתחויות במחקר, מדיניות, פנומנולוגיה, ספרות וטיפול הקשורים להתמכרות.

כתב העת הבינלאומי לבריאות נפשית והתמכרות מציע סיקור רחב בתחומים כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, קרימינולוגיה, בריאות הציבור, היסטוריה, משפטים וספרות. כתב העת מפרסם מאמרים עלילתיים, מאמרי סקירה, הערות קליניות, הערות מחקריות, חשבונות בגוף ראשון, מכתבים לעורך, פרשנויות, דוחות כנסים, ביקורות ספרים ותקצירים.

  • מציג מידע עדכני והתפתחויות במחקר, מדיניות, מניעה וטיפול הקשורים לבריאות הנפש והתמכרות.
  • עוזר להבין את ההשפעות של בריאות נפשית והתמכרות על אנשים וחברות.
  • מציע כיסוי רחב במגוון רחב של דיסציפלינות.
  • 94% מהכותבים שענו על סקר דיווחו שהם בהחלט או כנראה יפרסמו שוב בכתב העת.