תופעת הדיכאון והחרדה נהיית הרבה, אבל הרבה, ופי כמה יותר נפוצה בעולמינו המודרני. רמת החיים כביכול \”השתפרה\” באיזשהו מובן. כן, אנחנו מוגנים מהקור והחום, יש לנו קורת גג, יותר קל להשיג מזון, אולי קל לנוע במרחב עם האוטו והמטוסים. והנשמה – בוכה. אז למה אנחנו לא מרוצים?
הנשמה המסתורית ההיא, זו שמביטה בנו מהצד, ומסוגלת להתעלות מעל הרצונות של המוח, סובלת מהנפילה העמוקה יותר ויותר לעבר החומריות. התרחקנו ממנה, אנחנו כמעט לא מכירים אותה (את עצמנו) היא רוצה לפרוץ ולהביע את עצמה דרך גופנו החומרי, אשר קלוי בתוך לופ בלתי נגמר של צרכים אישיים, ותלות בעזרים חיצוניים, מה שאני מכנה – מכורים לחמצן.
מבוססים על אגואיזם. וזו היא מלחמה, החיים האלו. כי… כשאנחנו לא תלויים בכלום, זה אומר – שאנחנו כבר לא בחיים. אבל, יש את האיזון, ההרמוניה והיא ניתנת להשגה – לא הכל שחור ולבן.
\”כיום קל יותר \”לחיות\” אך גם נהיה הרבה יותר קל להרוס\”
כיום, קל יותר \”לחיות\” אך גם נהיה הרבה יותר קל להרוס. להרוס את כדור הארץ והתקווה האנושית, להרוס את עתיד ילדינו, והדורות הבאים. אלו הולכים להיות קורבנות החומריות וביטויו הבולט של האגו – האגו, אם ננתח את רוב הבעיות בחיינו אישיים, החברתיים והאנושות באופן כללי, ממה נבעו, הם יובילו אותנו כמעט תמיד למסקנה אחת – האגו הוא הגורם.
- משך חיי האדם התארכו – חיים ארוכים ועצובים יותר
- בעבר, החיים היו יותר קצרים אך מלאים בעניין רב, אושר, אחווה, יצירתיות, הדמיון נלקח ברצינות יותר
אם כל מדינה בעולם תוותר לפחות על מטוס קרב וטנק אחד, המיליארדים האלו יספיקו להאכיל חלק מהאוכלוסיה.
שמחת חיים בתרבויות ה\”פרימיטיביות\”
פעם, כאשר אנשים חיו בתנאים קשים, ללא נעליים, ללא בגדים, צייד יומיומי של מזון, בלי קורת גג, אולי מערה או גג עשוי מעלים וענפים, ללא טלוויזיה וטלפון. כמה שזה נשמע מוזר, הם היו יותר מאושרים מאיתנו והתאבדויות לא היו חלק מהשגרה שלהם, לפחות לא באותה הרמה כפי שקורה בימינו. בוודאי שקרו מקרים, אך זה לא מתקרב למצב הנוכחי. פעם, אנשים עם יכולות ריפוי מולדים ושמאנים ריפאו אנשים שרצו להתאבד, ריפא במלוא מובן המילה – יש להם גישה ל- \”הגדרות\” המציאות.
שיטות העבר הרחוק; כשהעולם המודרני כשל
אנשים רבים עם דיכאון עמיד שניסו הכל כנגד הדיכאון שלהם. כלה בתרופות מרשם, פסיכולוגים, ריפוי אלטרנטיבי, הומאופתי וכו\’ – וכלום לא עבד. אז הם החליטו לנסות משהו אחר לגמרי, ואז החל טרנד של אנשים ממדינות המערב, שהתארגנו יחד למסע באמזונס בעזרת האינטרנט, במהלך המסע הם עוברים מספר טקסים שכוללים שתיית איוואסקה, כל הקבוצה ביחד, תחת השגחתו של שמאן מיומן.
בעבר, האנושות הקדישה ערך רב לנפש האדם והרוחניות. ללא קשר לדתות, כתות ואמונות. לא צריך להיות דתי כדי שתהיה לך נשמה. ואגב, האמת עצמה, לא דורשת את אמונתינו. אני חושב שבורא עולם, איננו זקוק לאמונתינו, הוא ימשיך להתקיים גם בלעדיה. הרי אם אנחנו יודעים שהוא קיים, אז בשביל מה רק להאמין?!
מבנה התרבות ומוסכמות החברה גובים קורבנות
לא תמיד נוכל להביע את עצמינו, הרי, אנחנו כלואים בתוך מוסכמות, ובעולם שאנו חיים בו יש גם דברים שנחשבים למוזרים, והם נמצאים אצל כל אחד ואחת מאיתנו בתת-המודע שלנו, הם הזויים, יצירתיים… למשל האוטיסטים, שאצלהם המצב קיצוני יותר, אך גם הדימיון הרבה יותר מפותח – המילה \”אוטיסטים\” בכלל הפכה לקללה – כי הם לא תואמים למה שהאנשים הורגלו להבין ו/או לראות, האוטיסטים זה לא חלק מ\”הרגיל\”, אבל מי יודע מה זה \”הרגיל\”? כשכולנו חיים על פי אינפורמציה שנתבעה לנו בראש מהילדות, סדרות, סרטים, חינוך, אמונות מהדורות הקודמים, סטיגמות, תקשורת, אנשים שמקיפים אותנו, השארות, כתות, אידאולוגיות, כתות וכו\’ – או בשני מילים: מוסכמות החברה. נראה לי שאיבדנו את ההבנה בכלל מה זה המצב ה\”רגיל\” ומה האנושות, כמכלול, שואפת אליו? האם אנחנו צופים איזשהו עתיד? מה, הבנו למה ולאן? צריך לאפס את המצפן.
כך שסלידה מהמוסכמות של התרבות תוביל אתכם לאחת מהדרכים הבאות: אשפוז פסיכיאטרי / ניכור / דיכאון / חרדה / חוסר שייכות / בדידות. אנחנו לא רוצים את זה, נכון? אז נאלץ להמשיך לשחק במשחק, לוותר על האישיות והזהות, ולהשתנות בהתאם, כך שאנחנו נתאים למוסכמות התרבות.
המרדף אחר הרווח ההוא, שאין לו סוף, וכאשר ההון מגיע למימדים אסטרונומיים, הרצון הבא הוא שליטה. כשגדלנו, הבנו שאנחנו נמצאים במצב הישרדותי, מתמיד. המצב ההוא שם את האינדיבידואל בתחתית. בריאותינו, החוויה הבלעדית שאנחנו חווים כאן בחיינו, הסביבה הטבעית שלנו. הניסויים, השקרים והזמן היקר של חיים שנלקח מאיתנו. נמצאים כאן, בין הלידה למוות, תוך כדי מצב של חוסר וודאות.
הם אומרים לנו: אל תחשבו, כי אין אלטרנטיבה אחרת, בואו נוריד את הראש ונשרת רעיונות זרים. כך שהרעיון יותר חשוב ממני וממך.
\”כוונה עמוקה יותר מרכב יוקרה, תפקיד בכיר, אזרח, תושב VIP עם מבצעים…\”
ערך הנשמה נמצא בתחתית, מבנה התרבות, יוצר מצב מתמיד וכרוני – פתולוגי, מה שגורם לרובינו להרגשים מנוכרים ולא מרוצים מהחיים, כי הכוונה של עלילת החיים, היפים והנדירים על פני כדור הארץ, עולם מופלא, שמלא ביופי אדיר, בסודות, ידע קדום ועתיד מסחרר ומרקיע שחקים. הכוונה היא יותר עמוקה מרכב יוקרה, כיסא בממשלה, תפקיד בכיר, אזרח VIP עם מבצעים… זה לא לרמה שלכם אנשים, הגוף שלכם הרבה יותר יקר מכל הדברים האלו.
![\"\"](\"https://myherb.co.il/wp-content/uploads/2021/02/anxiety-1337383_1280.png\")
מדינה בעלת רמת החיים הגבוהה ביותר עם שיעור התאבדויות גבוהה במיוחד
שימו לב, מדינה כמו שוויץ למשל, נחשבת למדינה עם רמת חיים, אחת הטובה ביותר בעולם. ויחד עם זאת, רמת התחלואה כתוצאה מהתאבדויות גבוהה מהרגיל. סוג של התנגשות. מצד אחד, רמת חיים גבוהה, מצד שני, אנשים לא מרוצים. אז כיצד רמת החיים היא גבוהה. תלוי מאיזו פרספקטיבה מסתכלים, והמונח \”רמת חיים גבוהה\” הוא משתנה בין אדם לאדם, כל אחד חושק בסגנון חיים משלו. מה שאתם מחשיבים לרמת חיים גבוהה לא כל כך מסתדר עם החוויה האנושית. מכיוון שמדובר בעניין יחסי.
סיבות לדיכאון – כאלו שאינן מדוברות ברפואה המודרנית
אובססיית הסרוטונין
לדעתי, הסיבות הן הרבה יותר מגוונות ממה שהרגילו אותנו להאמין. הטיפול העכשווי מבוסס על השארות, ולא על צילום מוחי, שממחיש מחסור בסרוטונין. כפי שמאבחנים אדם ששבר, לא עלינו את רגלו. ורואים בצילום את העצם השבורה. את הנשמה לא רואים בצילום, וגם לא את זרם הסרוטונין במוח.
אלו הסיבות לדיכאון שלא נלקחות בחשבון, לדעתי:
- חיים בסביבה אורבנית, רעש, ניתוק מהירוק של הטבע. התרחקות מהסביבה הטבעית, טיול בטבע מחייה את הנפש
- תלות בארגונים ומוסדות, שהובילו אותנו למצב ההוא של עלייה בסבל, חוסר שביעות רצון ודיכאון
- המקור הוא הנפש, ואם משהו חסום בה, בזרם האנרגיות בגוף – זה עשוי להתבטא במחלות כמו דכאון והאמת שאם לחשוב על זה לעומק אז מקורן של כל המחלות, גם הפיזיולוגיות – הוא מהנפש ואז החסם יורד למטה אל הגוף החומרי.
- ניכור כתוצאה מתחושת חוסר שייכות לתרבות, המוסכמות שלה וחוסר היכולת להביע את עצמנו – רצון לברוח מהמציאות, מציאות כזו שבה נרגיש בבית
- מצב מתמיד של הישרדות, סטרס, מהר מהר, הרבה חשבונות לשלם על הראש, משכנתא, מע\”מ, עמלות וכו\’
- אני לא מקום ראשון, ולכן, אני לא שווה כלום. כי… זו הסביבה בה גדלנו וכך חונכנו – רק מקום ראשון, אחרת מדובר בלוזר
- מחסור ו/או בעיה בקצב העברת אותות של חומרים מסוימים במוח, למשל: מחסור בדופמין, אדרנלין, אנדורפינים, DMT בבלוטת האצטרובל במרכז המוח, אנדוקנבינואידים, הורמונים ויטמינים וכו\’ (לא רק סרוטונין!) – ראו מאמר: מרכיבים אנדוגניים שגוף האדם מייצר, גדלים בטבע
- חיים המבוססים על חוסר וודאות (מהמצב הכלכלי, מהבריאות, הקריירה, היחסים, הביטחון ו… המוות – המודחק)
- עוני, עבדות תלות בכסף – לרוב תאלצו לעשות דברים שאתם לא באמת אוהבים – במשך כל היום, רוב היום. הזמן הפנוי יסתכם בעייפות, לאכול, להתקלח ולישון. שגרה כואבת. אין זמן לחשוב. רק להקשיב.
- מחסור בשעות פנאי – עובדים בין 8 ל- 12 שעות, חוזרים ללא יכולת באמת לחשוב – עדיין נשאר כוח להקשיב, לחדשות – לתקשורת, חדשות שליליות של מקרים מצערים, מוות, ירי – כאילו לא חסר לאנשים בעיות בחייהם האישיים בעודם חסידי התרבות בכוח בעיות ובעיות ורמיזות מתמידות על עתיד, לא מזהיר במיוחד
- כניסתם של החומרים הרעילים במזון שאנחנו צורכים. בחסות החוק ובאישור מוסדות שלטון, ארגון הבריאות העולמי, והמקומי, בכל מדינה – כמעט. אני מדבר על חומרים משמרים, חומרי טעם וריח (E476, E366 ועוד עשרות E…). דבר נוסף שנכנס לעולמנו המודרני \”המפותח\” הוא – מזון מהונדס גנטית. במה מדובר? למעשה מדובר על תהליך שנעשה במעבדה, תכליתו היא לעוות את החומר הגנטי של הפרי הטבעי, על מנת לשנות את צבעו / טעמו / מרקמו / מרכיביו וכו\’ זאת אומרת – להנדס את הפרי, להפוך אותו ל- לא טבעי. הנדסה גנטית מסוכנת במיוחד, הן לאדם ולטבע בכללותו. עיוות, מוביל לעיוות שמוביל לבעיות שמובילות למחלות ותמותה. אני שואל את עצמי: בסך הכל לאכול טבעי, זה כל כך קשה? הרי יודעים שכל הרעלים שציינתי לעיל גורמים לבעיות רציניות, מסרטן ועד דיכאון קליני. אבל, משום מה, הם ממשיכים לשכב על המדפים, ואפילו צוברים תנופה, ללא מגבלות כלשהן. – וזה מחזיר אותנו לעניין של: הרווח עולה על בריאות האדם.
- מזהמים באוויר במי השתייה, במי הרחצה, בקרקע, בתוך הבתים (ראו: צמחים מטהרי אוויר בבית), במוצרי היגיינה כגון משחות שיניים, שמפו, איפור וכו\’.
כנראה שהרשימה ההיא יכולה להיות ארוכה הרבה יותר… אבל הביוב כבר מלא. כל הדברים האלו שתוארו לעיל באים ביחד, תארו לעצמכם את ההשלכות על האנושות. אנחנו אפילו לא רואים אף שיטה אחרת מול עינינו, והמצב הנוכחי נגרם בעקבות המוסכמות השיגרתיות אשר נטבעו כל כך חזק במוחו המבולבל של האדם, אשר נקלע למציאות שבה רשמו אותו, עוד לפני שהוא נולד.
להגיד שהעולם חרא זה קל – אבל מה האלטרנטיבה, האם אנחנו צופים אותה? או שאנחנו רצים באופן עיוור, ללא תכלית ומטרה. הם צריכים לנחות על הירח או מאדים וזה ההישג האנושי הגדול ביותר? מניעי המערכת הנוכחית כל כך בטוחים בדרכם, שאלטרנטיבה אחרת לא באה בחשבון עבורם, הם קוראים לכל אלטרנטיבה \”אנרכיה\”.
מילות סיכום – איך עולם טוב עשוי להיראות…
העולם יכול להראות אחרת, אין ספק. או אולי לדעתכם יש רק דרך אחת? והאם זו היא הדרך שבה אנו חיים כיום, רק צריך טיפה לתקן? או שאולי כמות הדרכים המגוונות שבהן אפשר להתפתח, כאנושות (מכל הבחינות, החל מטכנולוגיה ועד אקרובטיקה) היא ככמות הכוכבים שבשמיים?
האלטרנטיבות השונות לסגנון החיים והחברה יוצגו במאמר נפרד, עפ\”י טקסטים של פילוסופים, דר\’, פסיכונאוטים, אמנים ושמאנים.
