המגיפה אפשרה לרבים מאיתנו לפתח הערכה חדשה לחיק הטבע. אך כמובן, העיסוק המחודש הזה בטבע מגיע בתקופה שבה עולם הטבע נתקל במשבר אקלים, כריתת יערות, זיהומים וכו\’.
מת\’יו אדאמס (Matthew Adams) פסיכולוג שמתעניין באיזה אופן אנשים עוסקים וחושבים על הטבע, ברגע ההיסטורי ההוא, שבו הטבע מאוים ללא תקדים. \”בספרי החדש Anthropocene Psychology (אנתרופולוגיה פסיכולוגית), אני שוקל כיצד אנו חיים בתוך הטבע ואיך אנו מתייחסים אליו. תחום זה מציב שאלות עמוקות ומטרידות.
אם מעולם לא שמעתם על המילה האנתרופוקן, רובינו לא מכירים את המילה הנדירה, הנה הסבר תמציתי: אנתרופוס היא מילה ביוונית שמתייחסת לבני האדם בתקופת זמן גיאולוגית מיוחדת, מובהקת או משמעותית. המונח משמש להביע כיצד לראשונה בהיסטוריה, כדור הארץ משתנה על ידי מין אחד – הומו סאפיינס (בני נאדם המודרנים).
אף על פי שעדיין ישנה מחלוקת לגבי הזמן המדויק, אך שנת 1950 נחשבת לתאריך התחלתו של איש האנתרופוקן, בעקבות הסלמה מהירה של גורמים שונים בטבע. גורמים כמו שימוש בדלקי מאובנים, גידול האוכלוסין, תיירות ונסיעות, שימוש באנרגיה, שימוש במים, פסולת פלסטיק, חקלאות תעשייתית, פליטת CO₂, כריתת יערות, אובדן בתי גידול ואקלים קיצוני יותר.
להיות מודעים לקשרים שלנו
הרעיון של האנתרופוקן יכול להיראות מכריע ויכול לייצר חרדה. כנראה שקשה לקבל תפיסת עבר של אפוקליפסה קרובה או ישועה טכנולוגית. שניהם, במובן מסוים, משתקים באותה מידה.
אני רואה באנתרופוקן כסוג של הזמנה לחשיבה אחרת על יחסי האנוש עם הטבע ומינים אחרים. עדויות מצביעות על כך שהכוונה המחודשת הזו כבר מתרחשת, ויש סיבות לאופטימיות.
אינטרנט – רשת של עצים
לדוגמא, רק בשנים האחרונות יש מספר הולך וגדל של אנשי אקדמיה בתחומים רבים ושונים, העובדים על תובנות חדשות לגבי האופן שבו הטבע משתמש בתקשורת באופן בולט. למשל האקולוגית, גברת סוזן סימרד בוחנת את האופן שבו העצים מתקשרים ביניהם, כדי לשפר את בריאותן של מערכות אקולוגיות ביער, זהו חלק מ\”אינטרנט – רשת של עצים\” שיכול לשלב גם מינים אחרים, כולל אנשים.
פילוסופים כמו טימותי מורטון (Timothy Morton) ודונה הרוויי שניהם טוענים שהאנתרופוקן מעורר אותנו לחשוב מחדש באופן קיצוני כיצד אנו תופסים ומתייחסים ליצורים לא אנושיים, בעלי חיים ולטבע באופן כללי יותר.
לצד התפתחויות אלה חוקרים ילידי צפון אמריקה כמו זואי טוד (Zoe Todd) וקים טאלבר (Kim Tallbear) מחדשים ידע מסורתי יותר אודות הקישוריות הבסיסית של בני אדם, מינים אחרים, ונוף לקהלים חדשים. כולם נוגעים בקצה הגבול של מה שאנו יודעים על הקישוריות של צורות חיים אנושיות ואחרות.
\”גם אם האנושות כולה תימחק מחר\”
גם אם האנושות כולה תימחק מחר, ההערכה היא – שלעולם הטבע ייקח לפחות חמישה מיליון שנים להתאושש. זו הסיבה שבטווח הארוך יותר חייבת להיות בחינה מהותית מחדש של האופן שבו, מיעוט משמעותי באוכלוסייה הגלובלית – חי, נע, מאכיל את עצמנו ומשתמש בבני אדם אחרים וביצורים חיים אחרים.
https://theconversation.com/nows-the-time-to-rethink-your-relationship-with-nature-151641