מונחים אלו נכנסו לחיינו לא מזמן, בשנים האחרונות. כל זה התרחש במקביל לעלייה במודעות לשמירה על הסביבה תוך קידום פתרונות טכנולוגיים לשיקום המערכת האקולוגית. לפניכם מספר מונחים טרנדיים ועדכניים בחלקם חדשים, בנושא הטבע בכללותו.
ככל שתחומים אלה ממשיכים לצבור פופולריות, אנו יכולים לצפות לראות יותר מונחים חדשניים שצצים. השפה מתרחבת כדי לתאר פעולות פרו-סביבתיות שנכנסו לחיינו בשנים האחרונות. במקביל לצמיחה במודעות לשימור מע’ אקולוגיות ודאגה מוגברת לאיכות הסביבה.
1. מודעות סביבתית (Eco-conscious)
באנגלית Eco-conscious, המונח מתייחס לאנשים או לעסקים שמתעדפים פרקטיקות ידידותיות לסביבה וברות קיימא בהחלטותיהם, בעיסוקם ובאורח חייהם.
אדם או ארגון מודעים לסביבה (Eco-conscious) לוקחים בחשבון את ההשפעה הסביבתית בבחירות אורח החיים, דפוסי הצריכה והפרקטיקות העסקיות שלהם. מה שכולל פעולות כמו הפחתת פסולת, חסכון במשאבים, מזעור צריכת אנרגיה, תמיכה במוצרים ובשיטות עבודה ברות קיימא תוך קידום מאמצים להפחתת זיהום ופליטות גזי חממה.
להיות מודע לסביבה כרוך בשינוי בהלך הרוח ואימוץ גישה אחראית וברת קיימא יותר בחיי היומיום. מה שעשוי להיות כרוך בהחלטות מודעות לסביבה, כגון שימוש במוצרים לשימוש חוזר, מיחזור, קומפוסטציה, חיסכון במים ואנרגיה, בחירה בתחבורה ידידותית לסביבה, תמיכה בעסקים ידידותיים לסביבה, ובאופן כללי, תמיכה בשימור איכות הסביבה.
2. פיטו-רפואה (Phytomedicine)
ניתן להגדיר פיטו-רפואה כ- המדע של “התרופות מהצומח”. Phytomedicine הוא מונח המתייחס ספציפית לשימוש בצמחים למטרות רפואיות. פיטו-רפואה מעגנת בתוכה את העיקרון לפיו צמחים מכילים מרכיבים פעילים, שיכולים להיות בעלי השפעות טיפוליות פוטנציאליות על הגוף.
פיטורפואה מכירה בכך שצמחים מכילים מגוון רחב של תרכובות ביו-אקטיביות שיכולות להיות להן השפעות מועילות על בריאות האדם. תרכובות אלו עשויות לכלול אלקלואידים, פלבנואידים, טרפנים, פנולים ועוד רבים אחרים, כל אחד עם פעולות טיפוליות פוטנציאליות משלו.
בנוסף לכך, היא שימשה במשך מאות שנים לטיפול במגוון רחב של מצבים בריאותיים, לרבות אלרגיות, חרדה, עייפות, כאב ובעיות שינה. ישנה כמות הולכת וגדלה של ראיות מדעיות התומכות בשימוש בפיטו-רפואה עבור מצבים בריאותיים מסוימים. עם זאת, קיים צורך במחקר נוסף כדי להבין היטב את הבטיחות והיעילות של פיטו-רפואה.
פיטורפואה מונחית לרוב על ידי ידע מסורתי וראיות אמפיריות, כמו גם מחקר מדעי החוקר את ההשפעות הפרמקולוגיות והטיפוליות של תרכובות צמחיות. היא משלבת הן את השימוש ההיסטורי בצמחים במערכות הרפואה המסורתית והן את ההבנה העכשווית של פעילותם הביולוגית. Phytomedicine יכולה לשמש כגישה משלימה או חלופית לרפואה הקונבנציונלית, היא מציעה פתרונות טבעיים עם תופעות לוואי מופחתות.
חשוב לציין שיש לגשת לרפואת Phytomedicine בזהירות ותחת הדרכה של איש מקצוע מוסמך בתחום הבריאות או הרבליסט / נטורופת. היעילות והבטיחות של תרופות ספציפיות מבוססות צמחים עשויות להשתנות, ויש לקחת בחשבון אינטראקציות אפשריות עם תרופות או רגישויות באופן אינדיבידואלי.
אם אתם שוקלים לאמץ פרקטיקות של Phytomedicine, חשוב תחילה להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך. הוא יכול לעזור לכם לקבוע אם ה- Phytomedicine מתאימה לכם ויוכל להמליץ על מוצרים בטוחים ויעילים.
3. הרבולוגיה (Herbology)
הרבולוגיה, הידועה גם כהרבליזם או רפואת צמחי מרפא, היא מחקר ותרגול של שימוש בצמחים ותכשירים מבוססי צמחים לריפוי וקידום הבריאות. זוהי דיסציפלינה עתיקה ומגוונת המאגדת בתוכה זיהוי, טיפוח, קציר, הכנה ויישום של צמחי מרפא למטרות טיפוליות.
הרבולוגיה מכירה בסגולות הרפואיות ובפוטנציאל הריפוי של חלקים שונים של צמחים, כולל עלים, פרחים, שורשים, קליפות עץ וזרעים. העוסקים בהרבליזם, הידועים כהרבליסטים, מנצלים את הידע שלהם על תכונותיהם ופעולותיהם של צמחי מרפא שונים כדי לגבש תרופות התומכות בתהליכי הריפוי הטבעיים של הגוף ומטפלים במצבים בריאותיים ספציפיים.
תרופות צמחיות יכולות ללבוש צורות שונות, כגון תה, תמיסות, כמוסות, משחות, קרמים וכו’. הרבליסטים עשויים להשתמש בצמחי מרפא בודדים או לשלב אותם באופן סינרגטי כדי ליצור פורמולות צמחיות המותאמות לצרכים האישיים.
העיסוק בהרבליזם נשען הן על ידע מסורתי והן על מחקר מדעי כדי להבין את התכונות הטיפוליות של צמחים. מה שכרוך בחקר המרכיבים הכימיים, הפעולות והאינטראקציות הפוטנציאליות של צמחי מרפא, כמו גם התחשבות בגורמים כמו מינון, שיטות הכנה והתוויות נגד.
הרבולוגיה משמשת לתמיכה במגוון רחב של מצבים בריאותיים, כולל הפרעות עיכול, בעיות נשימה, חוסר איזון הורמונלי, מצבי עור, תמיכה במערכת החיסון וניהול מתח. בין היתר היא מדגישה גישה הוליסטית לבריאות, תוך התחשבות לא רק בסימפטומים הגופניים אלא גם ברווחתו הכללית של הפרט ובגורמים הפיזיולוגיים הייחודיים שלו.
חשוב לציין שבעוד שתרופות צמחיות נמצאות בשימוש במשך מאות שנים ויכולות להיות יעילות, מומלץ להתייעץ עם נוטורופת / הרבליסטת מוסמך או איש מקצוע מוסמך לפני השימוש בתכשירים צמחיים, במיוחד אם יש לך מצבים בריאותיים כלשהם או שהינכם נוטלים תרופות.
להרבולוגיה יש היסטוריה ארוכה, החל מתרבויות עתיקות כמו סין, מצרים ויוון. כיום, הפרקטיקה עדיין נהוגה ברחבי העולם על ידי מרפאים מסורתיים ונטורופתים מודרניים.
להלן כמה מהנושאים הנלמדים בדרך כלל ברפואת צמחי המרפא או בהרבולוגיה:
- זיהוי וסיווג של צמחים.
- התכונות הרפואיות של הצמחים.
- הכנה ומתן תרופות צמחיות.
- ההיסטוריה והאתיקה של הרבולוגיה.
- ההיבטים המשפטיים של שימוש בצמחי מרפא.
4. תיאוריית הביופיליה (Biophilia hypothesis)
ביופיליה (Biophilia) משמעותה: הזיקה האנושית המולדת והקשר הרגשי לטבע וליצורים חיים אחרים. המונח הוטבע על ידי הביולוג E.O. וילסון, הוא מצביע על כך שלבני אדם יש צורך מובנה להיות מחוברים לטבע ולסביבות טבעיות. הוא מכיר בהשפעה העמוקה שיש לטבע על הרווחה הפיזית, הנפשית והרגשית שלנו.
השערת הביופיליה היא השערה שפותחה בעידן המודרני, לפיה קיימת נטייה אנושית מולדת לחפש קשרים עם הטבע, ובפרט עם יצורים חיים אחרים. אדוארד וילסון, ביולוג, חוקר טבע וסופר אמריקאי, הציג ופרסם את ההשערה בספרו “ביופיליה”. וילסון מגדיר את הביופיליה כ”דחף להתייחס לצורות חיים אחרות”.
המושג ביופיליה מצביע על כך שהקשר שלנו עם הטבע מושרש עמוק בהיסטוריה האבולוציונית שלנו ושלשהות בטבע יכולה להיות השפעות חיוביות על הבריאות והאושר הכללי שלנו. ביופיליה מקיפה את הרעיון שחשיפה לאלמנטים טבעיים, כגון צמחים, אור שמש, מים ונופים טבעיים, יכולה לקדם רגיעה, להפחית מתח, לשפר את התפקוד הקוגניטיבי ולתרום לתחושת הרווחה הכללית שלנו.
המונח מדגיש את החשיבות של שילוב הטבע במרחבי המחיה ובסביבות העירוניות שלנו. ביופיליה מדגישה את הרצון האנושי המולד להתחבר לטבע ומכירה בהשפעות החיוביות שיש לטבע על רווחתנו. אימוץ הביופיליה בחיי היומיום, בסביבה ובהחלטות שלנו עשויה לתרום לקיום בריא ומספק יותר.
5. חקלאות מתחדשת (Regenerative agriculture)
חקלאות מתחדשת (באנגלית Regenerative agriculture (RA)) מתמקדת בשיקום והחייאת מערכות אקולוגיות ובו זמנית בייצור מזון בר קיימא. חקלאות רגנרטיבית היא פרקטיקה חקלאית שמטרתה לשפר את בריאות הקרקע והפוריות, להגדיל את המגוון הביולוגי ולצמצם פליטות פחמן. היא עושה זאת על ידי חיקוי תהליכים טבעיים ושימוש במגוון טכניקות, כגון טכניקת Cover cropping, מחזור יבולים, חקלאות ללא עיבוד ורעיית בעלי חיים.
לחקלאות מתחדשת יש יתרונות רבים, בין השאר:
- שיפור בריאות הקרקע ופריונה.
- הגברת המגוון הביולוגי.
- הפחתת פליטת גזי חממה.
- חדירת מים ואגירת מים מוגברת.
- איכות מים משופרת.
- הגדלת הכנסת החקלאים.
חקלאות מתחדשת היא דרך מבטיחה לעזור להתמודד עם האתגרים של שינויי אקלים, הביטחון התזונתי וההידרדרות הסביבתית. זוהי תנועה צומחת עם תמיכה גוברת מצד חקלאים, צרכנים וקובעי מדיניות.
להלן כמה משיטות המפתח של חקלאות מתחדשת:
- שיטת חיתוך כיסוי (Cover cropping): לסייע בהגנה על הקרקע מפני שחיקה ולשפר את פוריותה.
- מחזור יבולים: מחזור יבול מסייע לפרק את הקרקע ולמנוע מזיקים ומחלות.
- חקלאות ללא עיבוד: חקלאות ללא עיבוד כוללת שתילת יבולים מבלי להפריע לקרקע, מה שעוזר בשימור מבנה הקרקע והלחות.
- רעיית בעלי חיים: מרעה של בעלי חיים י כול לשמש לשיפור בריאות הקרקע והגיוון, אך חשוב לעשות זאת בצורה שלא תפגע בקרקע.
חקלאות מתחדשת היא תחום מורכב ומתפתח, ואין גישה אחת שמתאימה לכולם. השיטות הטובות ביותר לחקלאות מתחדשת ישתנו בהתאם לתנאים הספציפיים של כל חווה. עם זאת, עקרונות המפתח של חקלאות רגנרטיבית נשארים זהים: לשפר את בריאות הקרקע ופריון, להגדיל את המגוון הביולוגי ולחסום פחמן.
6. פרמקלצ’ר (Permaculture)
Permaculture היא פילוסופיה עיצובית השואפת ליצור מערכות ברות קיימא במודל של מערכות אקולוגיות טבעיות. היא משלבת חקלאות, עקרונות אקולוגיים וחוסן קהילתי.
פרמקלצ’ר היא פילוסופיית עיצוב הוליסטית וגישה לחיים בר-קיימא המבקשת ליצור מערכות הרמוניות, מתחדשות, המחקות את הדפוסים והחוסן של מערכות אקולוגיות טבעיות. היא משלבת, עקרונות ופרקטיקות מחקלאות, אקולוגיה, עיצוב נוף ואורך חיים בר קיימא ליצירת סביבות מקיימות ופרודוקטיביות.
המילה “פרמקלצ’ר” היא צירוף של “קבוע” ו”חקלאות” או “תרבות”. היא חורגת מעבר לחקלאות קונבנציונלית על ידי הדגשת החיבור בין כל האלמנטים במערכת, כולל צמחים, בעלי חיים, מים, אדמה, אנרגיה ואנשים.
עקרונות הליבה של פרמקלצ’ר כוללים:
- דאגה לכדור הארץ: כיבוד ודאגה לסביבה הטבעית, קידום המגוון הביולוגי וניצול משאבים באופן בר-קיימא ומתחדש.
- טיפול באנשים: הבטחת רווחה, בריאות והעצמה של אנשים וקהילות, תוך קידום שוויון חברתי ושיתוף פעולה.
- שיתוף הוגן: העיקרון של חלוקה הוגנת וחלוקת משאבים באופן שוויוני בין אנשים ובתוך המערכת האקולוגית הרחבה יותר.
עיצוב הפרמקלצ’ר כולל התבוננות והבנה של הדפוסים והתהליכים הטבעיים של אתר, ולאחר מכן יישום ידע זה ליצירת מערכות הממקסמות את הפרודוקטיביות, היעילות והחוסן תוך מזעור פסולת והשפעה סביבתית. אלמנטים עיצוביים יכולים לכלול נופים אכילים, יערות מזון, מערכות לאגירת מים, מערכות אנרגיה מתחדשת, ניהול פסולת ושילוב קהילתי.
פרמקלצ’ר מעודדת שימוש בטכניקות כגון שתילה נלווית, עיבוד אדמה באמצעות קומפוסט וטיפולי אדמה, קצירת מי גשמים, חקלאות יערות וגינון אורגני. הוא גם מדגיש עבודה עם מערכות טבעיות ולא נגדן, מינוף היחסים בין אלמנטים שונים ליצירת אינטראקציות מועילות הדדיות.
על ידי אימוץ עקרונות ופרקטיקות של הפרמקלצ’ר, יחידים וקהילות יכולים ליצור מערכות ברות קיימא, פרודוקטיביות וגמישות העונות על צרכיהם תוך תמיכה בבריאות הסביבה. הפרמקלצ’ר מציעה דרך לטפח שפע, לשמר משאבים, לקדם את המגוון הביולוגי ולטפח שיטות התחדשות בהיבטים שונים של החיים, מייצור מזון ועד עיצוב עירוני.
7. ביומימטיקה (Biomimicry)
ביומימטיקה היא חיקוי של העיצובים והפונקציות של הטבע כדי לפתור בעיות אנושיות. זהו תחום שצומח במהירות עם יישומים במגוון רחב של תחומים, כולל הנדסה, אדריכלות, רפואה, עיצוב ופיתוח מוצרים.
ביומימטיקה מבוססת על הרעיון שהטבע כבר פתר רבות מהבעיות שעומדות בפנינו, ושאנו יכולים ללמוד מהפתרונות שלו. לדוגמה, האופן שבו עורם של הכרישים עשוי – במרקם שעוזר להם לשחות ביעילות רבה יותר, מה שלאחר מכן שימש ליצירת סוגים חדשים של חליפות שחייה. חליפות חדשות המבוססות על מידע שנלמד מן הטבע ויושם בסופו של דבר לצרכי האדם.
הפרקטיקה של הביומימטיקה שואבת השראה מהעיצובים והתהליכים של הטבע ליצירת פתרונות ברי קיימא וטכנולוגיות חדשניות.
ביומימטיקה יכולה להציע מספר יתרונות על פני גישות מסורתיות לפתרון בעיות. מה שיכול להוביל לפתרונות יעילים, ברי קיימא וחדשניים יותר. מה שגם יכול לעזור לאנושות לפתח מוצרים וטכנולוגיות חדשות המותאמות טוב יותר לעולם הטבע.
להלן כמה דוגמאות לביומימטיקה:
- הסקוטש נוצר בהשראת האופן שבו נקבוביות נצמדות לבגדים.
- העיצוב של מטוס הדרימליינר בואינג 787 נוצר בהשראת מבנה הכנפיים של לוויתן הגבן.
- הפיתוח של טיפולים רפואיים חדשים נוצר בהשראת הדרך שבה צמחים ובעלי חיים מגנים על עצמם מפני טורפים.
ביומימטיקה (Biomimicry) הוא תחום מבטיח עם פוטנציאל לעזור לנו לפתור כמה מהבעיות הדוחקות ביותר בעולם. זוהי תנועה הולכת וגדלה עם תמיכה גוברת מצד מדענים, מהנדסים, מעצבים ויזמים.
8. חקלאות ביו-דינמית (Biodynamic farming)
גישה לחקלאות המדגישה פרקטיקות הוליסטיות וברות קיימא, לרבות עבודה בהרמוניה עם מקצבים טבעיים ושימוש בתכשירים צמחיים ואורגניים כדי לשפר את פוריות הקרקע ובריאות הצמח.
קטיף בר קיימא: הכוונה היא לתרגול של קצירת יבול באופן שאינו פוגע בסביבה. תהליך זה נעשה בין השאר, ע”י שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כמו שילוב AI בציוד חקלאי ומכונות קטיף בעלות תוכנה מובנית. אופן פעולה זה מאפשר קטיף יעיל, מדויק יותר, תוך מינימום זיהום ובזבוז.
חקלאות ביו-דינמית היא גישה הוליסטית לחקלאות שפותחה על ידי הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר בתחילת המאה ה-20. היא מבוססת על הרעיון שהחווה היא אורגניזם חי, ושכל חלקיה קשורים זה בזה.
חקלאים המשתמשים בפרטיקה של חקלאות ביו-דינמית משתמשים במגוון שיטות לשיפור הבריאות והפוריות של הקרקע, כולל מחזור יבולים, קומפוסטציה ושימוש בתכשירים ביו-דינמיים. תכשירים ביו-דינמיים עשויים ממגוון חומרים טבעיים, כגון זבל אורגני, צמחים ומינרלים, ומשמשים להמרצת גדילת מיקרואורגניזמים מועילים בקרקע.
חקלאים המאמצים שיטה ביו-דינמית בחקלאות גם מאמינים בחשיבות של עבודה בהרמוניה עם המקצבים הטבעיים של כדור הארץ. הם עוקבים אחר לוח שנה ירח כדי לקבוע מתי לשתול, לקצור ולהחיל תכשירים ביו-דינמיים.
לחקלאות ביודינמית יתרונות רבים, כולל:
- הגברת פוריות הקרקע ובריאותו
- תשואות יבול משופרות
- הסתמכות מופחתת על חומרי הדברה ודשנים סינתטיים
- שימור המגוון הביולוגי
- איכות מים משופרת
- עמידות מוגברת בפני מזיקים ומחלות
חקלאות ביו-דינמית היא דרך בת קיימא וידידותית לסביבה לייצר מזון. זוהי תנועה צומחת עם תמיכה גוברת מצד חקלאים, צרכנים וקובעי מדיניות.
להלן כמה משיטות המפתח של חקלאות ביו-דינמית:
- מחזור יבולים: מחזור יבול עוזר לפרק את הקרקע ולמנוע מזיקים ומחלות.
- קומפוסט: קומפוסט מסייע בשיפור פוריות הקרקע ומבנהו.
- תכשירים ביו-דינמיים: תכשירים ביו-דינמיים משמשים להמרצת הצמיחה של מיקרואורגניזמים מועילים באדמה.
חקלאות ביו-דינמית היא תחום מורכב ומתפתח. השיטות המומלצות לחקלאות ביו-דינמית ישתנו בהתאם לתנאים הספציפיים של כל חווה. עם זאת, עקרונות המפתח של חקלאות ביו-דינמית נשארים זהים: לשפר את בריאות הקרקע ופריון, להגדיל את המגוון הביולוגי, ולהפיק מזון בהרמוניה עם עולם הטבע.
9. תשתית ירוקה (Green infrastructure)
תשתית ירוקה היא רשת של אזורים טבעיים וחצי-טבעיים המספקת מגוון שירותי מערכות אקולוגיות, כגון ניטור מי סערה, שיפור איכות האוויר והתאמה לאקלים. מה שיכול לכלול פארקים, שטחים ירוקים, יערות ואזורים טבעיים אחרים. התשתית הירוקה קשורה בתכנון ועיצוב של מאפיינים טבעיים וחצי-טבעיים, כגון פארקים, גגות ירוקים וגינות עירוניות, כדי לשפר את איכות הסביבה, לשפר את המגוון הביולוגי ולספק שירותי מערכות אקולוגיות.
תשתית ירוקה היא דרך בברת קיימא וחסכונית יותר לספק שירותים אלה מאשר תשתית “אפורה” מסורתית, כגון סכרים ובטון. תשתית ירוקה כמו כן יכולה לעזור לשפר את איכות החיים של התושבים על ידי מתן מקומות להירגע, לשחק ולהתחבר לטבע.
הנה כמה מהיתרונות של תשתית ירוקה:
- שיפור איכות האוויר: תשתית ירוקה יכולה לסייע בשיפור איכות האוויר על ידי סינון מזהמים מהאוויר באיזורים עירוניים בפרט.
- בילוי, פנאי ואיכות חיים: תשתית ירוקה יכולה לספק מקומות לאנשים להירגע, לשחק ולהתחבר לטבע.
- הפחתת הצפות: תשתית ירוקה יכולה לסייע בהפחתת הצפות על ידי קליטת מי סופות ושחרורם האיטי בחזרה לסביבה.
תשתית ירוקה היא תחום הולך ומתרחב, וישנן דוגמאות רבות לשימוש בה ברחבי העולם. לדוגמה, העיר ניו יורק משתמשת בתשתיות ירוקות כדי להפחית את עוצמת ההצפות ולשפר את איכות האוויר. העיר נטעה עצים לאורך רחובות ובפארקים, והיא יצרה גגות ירוקים על מבנים. צעדים אלו סייעו להפחית את ההצפות ב-20% ואת זיהום האוויר ב-15%. תשתית ירוקה היא פתרון מבטיח לאתגרי העיור ושינויי האקלים. היא יכולה לעזור להפוך את הערים שלנו לברות קיימא יותר, גמישות וניתנות למגורים איכותיים.
באופן כללי, מונחים אלו משקפים מגמות ומושגים עדכניים הקשורים לטבע וקיימות. ראוי לציין שהפופולריות והשימוש במונחים ספציפיים עשויים להתפתח עם הזמן ככל שההבנה והגישה שלנו לנושאים סביבתיים ממשיכים להתפתח. אלו הם רק חלק מהמונחים האופנתיים הרבים ברפואת הצמחים ובנושאי קיימות. ככל שתחומים אלה ממשיכים לצמוח בפופולריות, אנו יכולים לצפות לראות עוד יותר מונחים חדשים שצצים.
