ג’ים קארי השחקן המוכשר והאהוב בסדרת תובנות על רוחניות, חיים, דיכאון, תהילה והצלחה. בסרטון מעורר השראה שנותן לנו BOOST של מוטיבציה והעצמה אישית. ג’ים קארי עבר שינוי בחייו, בגישה, בראייה. השינוי הזה נראה כתמוה לרבים שדאגו לבריאותו הנפשית “השתגע סופית” דאגו בתקשורת והחברים מהוליווד.
כאשר החל ג’ים לשנות את תוכן התשובות שלו בראיונות טלוויזיוניים, ואת האופן שבו בחר לדבר והנושאים שהוא כיוון אליהם. היה רגע שבו התוכן של הראיונות הלך לכיוונים אחרים, לא שטחיים בלשון המעטה. הדברים שהוא אמר גרמו להרמת גבות והעניין זכה להתעניינות תקשורתית. “אני לא קיים” הוא אמר – ומשפטים נוספים שנותרים לפרשנות (קוראי המגזין, וכל החברים האינטליגנטים של מייהרב – יודעים בדיוק על מה ג’ים מדבר).
“מי יודע, אולי זה הגורל, אולי זה רק שהאמנתי, אתה יודע, תמיד האמנתי.” – ג’ים קארי
ככה זה נראה:
ג’ים קארי – הנאום הטוב ביותר אי פעם [מעורר השראה – 2 מיליון צפיות]
ההִתעוֹרְרוּת של ג’ים קארי
ג’ים קארי – כיצד האושר נראה בעיניו
“במציאות מתחת לפני השטח, אתה בסך הכל השחקן המיומן להפליא של חייך, לפעמים במשחק ישנם חלקים של “ללכת לאיבוד” במבוכי הנפש שלך ובענייני החיים שלך…” – ג’ים קארי
“תאר לעצמך אם היית יכול להיות באמת כל כך מאושר? זה יהיה עצמתי, בנאדם. אנשים ילכו במנהרות מתחת לרחוב כדי להימנע ממך. הם ילכו ויאמרו “הו, בחיאת – הבחור המאושר הזה עדיין שם?” – ג’ים קארי
“אני חושב שעברה תקופה היסטורית והגענו למקום שבו אתה צריך לצאת ולומר,” אתה יודע שאני פשוט שמח כל הזמן! אני ג’וקר, אני איש משוגע!” – ג’ים קארי
בדוקומנטרי ובהרצאותיו ג’ים קארי חותם את כל הנושא הרחב והיקר ההוא – של העצמה אישית בנימה חיובית ומצחיקה. צפייה מהנה חברים.
אני חושב שלפעמים, אנשים מאבחנים בעצמם אנשים אחרים: כ”משוגעים” או “חולי נפש”, כשלמעשה ההפך הוא הנכון – הם חכמים באופן המיוחד שלהם. תחשבו לעצמכם רגע, איזה עלבון זה ואיך זה פוגע בבנאדם, עד כדי צלקת בנפש כשאומרים לו “משהו דפוק בך או אתה חולה נפש” – הרי, תארו לעצמכם מה עובר לו בראש, הוא אמור לעכל עובדה כל כך מטלטלת שהוא נולד דפוק ושהוא ישאר ככה כל חייו ובמשך כל חייו ינסה להשתנות, להפחית מעצמו (כאשר גם ככה לא נשאר לו קמצוץ של ביטחון עצמי).
ולהיות אחד כזה שמוצא חן ותואם לרצונותיו של האדם שהוריד מערכו והחברה, שלא מקבלת אותו כנורמלי? האם זו המטרה של האמירה המרושעת הזו? לגרום לבנאדם להבין שכל חייו הוא סתם חולה ודביל… אני חושב שמי שפוגע כך באנשים חלשים – הוא חסר מצפון, אמפתיה, אנושיות, וכנראה חסר נשמה, ששואב אנרגיות מאנשים עם נשמה ונשען עליהם.
אני לא חושב שזה התפקיד שלנו, להגדיר אנשים ולהחליט שהם “כאלו וזהו” – מי אתה שתקבע? איפה רשום שככה זה נורמלי וכל סטייה מה-“נקודה” (העיוורת הזאת… איפה היא נמצאת? בבית הכי יקר בעולם? בספר העתיק של שבט הזולו? הסמוראים? חסידות תן בראש?).
