אתה “ער” או “ישן”? התעוררות רוחנית

אם נחשוב על המושג הזה “אנשים ישנים”. אז נשאלת השאלה: מזה להיות “ער”?” ובכן ער הוא בשבילי מקום שבו חוקי הפיזיקה בפעולה מלאה. אתם יודעים… חפצים שנופלים נשברים, אפשר להתחשמל, אי אפשר לעוף. בתחום זה אני מחשיב את עצמי לגמרי “ער”. עכשיו, במונחים של מסורות רוחניות, נסתרות. הפירוש ל- “להיות ער” תמיד מרמז על כך שאתה נחשף למודעות גבוהה יותר. באמצעות הרחבת הרגישות, הבהירות והמודעות.

התעוררות

תנאי מוקדם ל”התעוררות” הוא סוג של חוסר הכרה. סוג של היסחפות, זרימה עם הזרם. הנחה מסוימת שהדברים פשוטים מכפי שהם תמיד היו. מה שמירסיה אליאד (Mircea Eliade) כינה “קרע המרחב”, המצביע על כך שיש עולם ארכיטיפי, כוח ארכיטיפי מעבר, מאחורי הקלעים של המציאות.

למושג זה יש גם משמעות חברתית, פוליטית המשליכה על כלל המין האנושי. בכל רגע נתון, חלק ניכר מבני האדם ישנים – תמיד. ורבים ערים. ובכן, אם הכוח הרוחני של העולם נבנה מתוך התודעה הקולקטיבית של בני האדם, הרי שהוא לעולם אינו ער לחלוטין. ואף פעם אינו ישן לגמרי. הוא קיים באיזשהו אזור לא מוגדר. וזהו רמז למשהו מרתק. זה משליך על העניין של למה אנשים מאמינים בכל מיני דברים מוזרים.

ע"י קמרון גריי
Hope For The Sound Awakening by Cameron Gray

אם זה כתוצאה מהתמוטטות הערכים המסורתיים, או מצפיפות הקרינה האלקטרומגנטית, או מסיבה כלשהי … מתרחש תהליך, שבו – אין יותר הבנה או הסכמה משותפת. כלומר, עבור אנשים מסוימים הפיזיקה הקוונטית מספקת את כל התשובות. השכן הסמוך להם עשוי לסגוד למלאכים בלהט דומה. העניין הזה מלווה בתופעה קשורה שהיא טכנולוגית והמומנטום ההיסטורי של הדברים שיוצר סביבה חברתית מפתיעה, שבה מוחו של הקוף לא יכול למצוא סיפור פשוט, מיתוס, יצירה פשוטה או סיפור לגאולה, והוא מנסה להשליך הסברים מטורפים, סותרים, על יצור טכנו-צרכני, אלקטרוני – אפוקליפטי.

ממד החרדה, שנוצר בעקבות חוסר היכולת לנתח את המציאות

נשארנו עם מגוון מבולבל של מושגים, קריקטורות הידע האנושי אם תרצו, ו… ותיאוריות קונספירציה. תאוריית הקונספירציה היא מעין קריקטורת הראיה האנושית על המציאות. זאת אומרת, האם זה לא כל כך פשוט להאמין שהדברים מנוהלים על ידי החייזרים האפורים, וכי כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה לסחור ברקמות שיספקו אותם וכך נוכל לפתור את הבעיות הטכנולוגיות שלנו. או שמא האם זה לא נוח להאמין כי היהודים עומדים מאחורי הכל?, או המפלגה הקומוניסטית?, או הכנסייה הקתולית? או הבונים החופשיים?. ובכן, אלה קריקטורות אפיסטמולוגיות. 

האמת היא עניין מפחיד הרבה יותר

שהאמת האמיתית שלא מעיזה לדבר בעד עצמה היא: שאף אחד אינו בשליטה, אף אחד. העולם הזה נשלט על ידי משוואות של דינמיקה וכאוס. עכשיו, אולי ישנן ישויות המבקשות שליטה – הבנק העולמי, המפלגה הקומוניסטית, העשירים וכו’. – אבל, לסור אחר שליטה זה בעצם לקחת על עצמך השלכות עצומות. כי התהליך הזה שבעיצומו ייקח את פריק השליטה, ובסיבוב הקרוב, יעיף אותו אל הקיר. זה כמו לנסות לשלוט בחלום. הגורל הגלובלי של המין האנושי מתפתח איכשהו בהיגיון של חלום.

ע"י קמרון גריי
A Prayer For The Earth by cameron gray

הגורל

החיים שלנו והייעוד שלך, אלה הבחירות שיש לך. יש אנשים מבינים שהם בוחרים, אתה בוחר להיות ישן חלקית או לגמרי, ער או חלק מהזמן במצבים מסוימים. עכשיו, אם למעשה אנחנו קיימים בתוך איזה שדה מורפוגנטי שנוצר על ידי סך כל המוחות האנושיים על פני כדור הארץ, אין זה מפתיע ש”שודדי החלום” מחזיקים מעמד. כאשר אנו עושים את דרכנו אל החברה, או רק כאשר אנו חיים את חיינו, יש בזה מוזרות, יש בזה רוח, יש עלילה. אפשר לראות את טביעות האצבע של עורך המציאות, אם אתה באמת שם לב.

אם אתה מאמין בתיאוריה של אקראיות הדברים, אקראיות התגלגלות האירועים, אז אתה צריך להסתכל בזהירות רבה על עד כמה אינם אקראיים, אלא ארכיטיפיים רוב חייהם של האנשים. למעשה, חייהם של אנשים רגילים, חייהם של כולם נגועים בקסם עמוק. שוב כי, הנתון העיקרי הוא ניסיון. ואז המודלים נבנים לאחור מהנתונים הראשוניים, ללא דעות קדומות ובניסיון להתעלות מעל המומנטום ההיסטורי.

הסוד של איך להשתלט על הגורל של עצמך – הוא להבין כי אתה דמות. דמות שונה מזו של המודל הזה, שאתה יורש מתוך הרעיון שאתה בעל חיים תלת-ממדי, בתוך דמוקרטיה עם מורשת נוצרית, לדוגמה, בדומה למערכת קיטלוג עשרונית.

הטוב, האמתי והיפה

הטוב? “מה זה? מסובך … מסובך. “האמתי” מה זה? מסובך … אפילו מסובך יותר. “היפה.” מה זה? קל להבחנה. אתה הולך להיות נידון לשאת תוצאות של הטעם שלך. ואם אין לך טעם, שה’ יעזור לך, כי אתה נידון לסיוט מחריד. 

המטאפורה של החלום ושל קבלת החלטות בחיים המבוססות על יופי ויופי שיורד אל הסביבה האנושית, בעיקר באמצעות חלומות. רעיונות אחרים עשויים גם הם לבוא בחלומות. אדריכלים, מעצבים, אנשים אשר הם למעשה בחלק העליון של הפירמידה, בתהליך העיצוב, מודעים מאוד לחלומות שלהם, החזיונות שלהם, התובנות שלהם. אז זו היא הדרך להגדיר את המצפן. לא כלפי האמת, לא כלפי הטוב – לא כי אלה לא דברים יפים… אלא בגלל שהם חלקלקים כל כך – אלא כלפי היופי.

Dreaming Awake at the End of Time

  • 2
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
  •  
    2
    Shares

דעתך בעניין...

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

נגישות