אדפטוגנים מגבירים את מצב ההתנגדות לסטרס ומפחיתים את הרגישות לגורמי לחץ. מה שגורם להגנה מפני מתח, ומאריך את שלב ההתנגדות (אפקט ממריץ). במקום תשישות, מושגת רמה גבוהה יותר של שיווי משקל (ההומאוסטזיס) ההטרוסטזיס.
אדפטוגנים הם צמחים ופטריות המסייעים לגוף שלכם להגיב ללחץ, חרדה, עייפות ולייצר רווחה כללית. ניתן לקחת אדפטוגנים כתוספי תזונה בכמוסות או כטינקטורות. אדפטוגנים הם מחזירים את הגוף שלכם לאיזון יציב על ידי ניהול גורמי לחץ פיזיים ונפשיים כאחד.
כפי שאתם בוודאי יודעים, הגוף שלנו בנוי לשחרר את ההורמון קורטיזול כשהוא מתמודד עם מתח. אבל רמת קורטיזול מוגברות, לאורך תקופות זמן ארוכות (הידוע גם במתח כרוני), יכולות להשפיע על כל מערכת פיזיולוגית בגופך, כולל בלוטת התריס ובלוטת יותרת הכליה.
מטרתם העיקרית של האדפטוגנים היא לסייע באיזון, שיקום והגנה על הגוף. הם משמשים כחלק מגישת “פיטותרפיה” לריפוי, המתייחסת לשימוש בצמחים על היכולות הטיפוליות שלהם. לפי הנטורופת אדוארד וואלאס, לאדפטוגנים אין מנגנון פעולה ספציפי. האדפטוגנים עוזרים לך להגיב לכל השפעה או גורם לחץ, ומנרמלים את התפקודים הפיזיולוגיים שלך.
המונח צמחי מרפא או מרכיבים אדפטוגניים תועד לראשונה בשנת 1947 על ידי N.V. Lazarev, מדען רוסי. שהשתמש בו כדי לתאר את ההשפעה הלא ספציפית הזו, המגבירה את עמידות הגוף ללחץ. האדפטוגנים כמו כן, שהוגדרו על ידי שני מדענים רוסים אחרים בשנת 1958: “הם חייבים להיות מתונים. ולגרום להפרעות מינימליות בתפקודים הפיזיולוגיים של האורגניזם, חייבים להיות בעלי פעולה לא ספציפית. ובדרך כלל [בעלי] פעולה מנרמלת ללא קשר לכיוון המצב הפתולוגי. ”
השפעה זו נצפתה במחקרים בבעלי חיים, ומצאה שלאדפטוגנים שונים יש את היכולת ליצור סבילות מוגברת זו ללחץ.