באמצעות ביו-ריאקטור אגרו-רפואי שהומצא בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, PsyRx מייצר תמציות בוטניות פסיכדליות פסילוסיבין (מפטריות “קסם”) ואיבוגאין (מקליפת השורש של שיח האיבוגה).
“העולם זקוק בדחיפות לדרך חדשה לטיפול בבעיות נפשיות, וב-PsyRx אנו מאמינים שפסיכדליים הם חלק גדול מהפתרון”, אומר איתי הכט. הכט הוא מנכ”ל ומייסד שותף של חברה ישראלית זו, המפתחת פסיכדליים ממקורות טבעיים בסטנדרט פרמצבטי (Pharmaceutical-grade) – לא סינתטיים – וכמרכיבים פרמצבטיים פעילים.
הפסילוסיבין הוכח כבעל השפעות חיוביות בטיפול בדיכאון, חרדה והתמכרות, וכמו כן, הוצע כטיפול פוטנציאלי להשמנה, PTSD, כאבי ראש מקבציים ועוד.
תרופה טבעית נגד התמכרות
בין היתר ה- Ibogaine הראת הבטחה כתרופה נגד התמכרות. PsyRx מתמקדת בפוטנציאל שלה לשפר את תרופות נוגדות הדיכאון הנוכחיות מסוג SSRI (מעכב ספיגה חוזרת סלקטיבית של סרוטונין).
“לתרופות SSRI יש כמה תופעות לוואי רעות מאוד על החשק המיני ועל התיאבון, ולעתים קרובות חולים מפסיקים להשתמש בהם. אנו מאמינים שהוספת מיקרו-מינון של איבוגאין תתמודד עם ההשפעות הללו ותיצור תרופה טובה יותר”, אומר הכט, ומדגיש שמיקרו-מינונים של חומרים פסיכדליים אינם גורמים להזיות.
בשלב הניסויים
“בקרוב אנחנו מתחילים בניסויים קטנים, כדי לבדוק בטיחות ויעילות. יש לקוות שבעוד שנה נוכל להתחיל בניסויים בבני אדם”, על מנת לבחון את השימוש באיבוגאין, הוא אומר ל-ISRAEL21c.
השקעות ופיתוח בתחום הפסיכדליה הם בטרנד
הוספת תרופות פסיכדליות למיינסטרים אולי נראית קצת “שולית”, אבל למעשה, הן אכן בטרנד עכשיו.
על פי דו”ח מודיעין השוק CB Insights, המימון לחברות רפואה פסיכדלית גדל במהירות, שכן ענקיות הפארמה המסורתיות רואות ירידות בתשואה על ההשקעה במו”פ (מחקר ופיתוח) של תרופות סינטטיות. ומעוניינים לבחון מוצרים חלופיים. ההתעניינות של הצרכנים בתרפיה בעזרת סמי הזיה גובר גם הוא, על פי דו”ח זה.
“מסובך לעבוד עם מולקולות ביולוגיות (טבעית)”
גרסאות סינתטיות של חומרים פסיכדליים קלות יותר לייצור אחיד בהתאם לתקנים בתעשייה, אך ייתכן שהן לא יפעלו כמו גרסאות טבעיות. “אנחנו מאמינים שיש הבדל גדול בין מולקולות ביולוגיות לסינתטיות, במיוחד באופן שבו הן מתקשרות עם קולטנים במוח”, אומר הכט.
“חומרי סינתטיים אינם מוצלחים כמו ‘מפתח’ המתאים ל’מנעול’. אבל זה מסובך לעבוד עם מולקולות ביולוגיות”. כאן נכנס הביו-ריאקטור לתמונה. המנגנון החדשני הזה הוא מה שעשוי לאפשר ל-PsyRx לשנות את שוק הפסיכדליים ההולך וגדל.
מקנאביס ועד פסילוסיבין
איתי הכט, מייסד שותף ומנכ”ל PsyRx החל את הקריירה שלו לפני 20 שנה בהולנד, וניהל חנויות קנאביס וחברות זרעים. הוא חזר לארץ מולדתו בשנת 2007 כדי ללמוד הנדסת מים וקרקע, כדי להבין טוב יותר את עולם הצמחים הבוטניים.
לפני חמש שנים, תוך ניצול הרגולציה החדשה בישראל, הקים הכט את Hi Pharma, חברת גידול הקנאביס הראשונה שהונפקה בבורסה לניירות ערך בתל אביב.
לאחר מכן עבר למיזם קנאביס אחר, Stickit Labs. נשיא סטיקיט, ד”ר אשר הולצר, הוא יזם ביוטכנולוגיה סדרתי שהמיזמים המצליחים שלו כללו את InspireMD, TheraCoat ו-UroGen. הוא גם היה חלק מצוות הניהול של Biosense, חברה ישראלית שנרכשה על ידי ג’ונסון אנד ג’ונסון ב-1997.
החברה הראשונה בארץ בתחום הפסיכדליה
“לפני שנתיים וחצי ראינו הזדמנות בסקטור הפסיכדליה; לא היו חברות מורשות בישראל”, אומר הכט, כך ש-PsyRx הפכה לראשונה. הולצר הוא היו”ר והמייסד של PsyRx. המייסד-שותף של ה-CTO קובי בוקדורף הוא מיקרוביולוג בעל תואר Ph.D. מהאוניברסיטה העברית.
Buxdorf פיתחה ביו-ריאקטורים לתרבית רקמה, לייצור קנאביס בסטנדרט פרמצבטי והקימה את Cannadorf כדי למסחר את הטכניקה הזו. “לאחר מכן, הוא פיתח ביו-ריאקטור לפסילוסיבין והעביר אותו קדימה לשלב המסחרי”, אומר הכט.
“בתקווה שעד סוף השנה הבאה תהיה לנו את היכולת למכור את הפסילוסיבין שלנו ברחבי העולם למחקר קליני ופיתוח תרופות.” הכט אמר כי אמור לצאת מחקר נוסף על הפסילוסיבין באוניברסיטה העברית, ומציע רעיונות חדשים כיצד מיקרו-מינונים של חומר רב עוצמה זה יכולים לשפר את התרופות.
PsyRx מעסיקה כ-10 עובדים וגייסה “כמה מיליוני דולרים” ממשקיעים פרטיים. “אנחנו רוצים להיחשף לציבור הרחב\”, אומר הכט. “אנחנו באמת מאמינים במה שאנחנו עושים”.