Newsflow
טכנולוגיית עריכת גנים היא תחום מתקדם במדע הצמחים שמשמש לפיתוח זני צמחים חדשים ומשופרים. באמצעות עריכת הגנים, ניתן לשנות את המאפיינים הגנטיים של הצמחים באופן ממוקד ומדויק. זהו כלי חשוב שמאפשר למדענים לעבוד באופן ממוקד עם הצמחים ולשפר את התכונות הרצויות שלהם. טכנולוגיית עריכת גנים היא כלי רב עוצמה שניתן להשתמש בו כדי לבצע שינויים
חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי גילו צמחים חדשים שיכולים לשרוד בסביבות קיצוניות, מה שמעיד על היכולת המדהימה של הצמחים להתאים עצמם ולהתפתח בתנאים קשים ובלתי רגילים. במחקרם, החוקרים גילו זן חדש של צמחים בשם Dudleya verityi, שמצליח לשרוד בסביבות חמות ויבשות במיוחד. הצמח Dudleya verityi נמצא בפארק הלאומי Death Valley National Park, אחד המקומות החמים והיבשים
מחקר חדש של אוניברסיטת אוקספורד מצא שבינה מלאכותית יכולה לסייע לנו להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלנו בשיעור של עד 70%. המחקר מצא שניתן להשתמש ב- AI כדי לשפר את יעילות האנרגיה, לפתח מקורות אנרגיה מתחדשים חדשים ולהפחית בזבוז. מחקר חדש שנערך ע”י אוניברסיטת אוקספורד מצא כי שבינה מלאכותית יכולה לעזור לנו להפחית את טביעת
עמידות לאנטיביוטיקה היא בעיה רצינית שהופכת קשה יותר ויותר לטיפול. ככל שהחיידקים נעשים עמידים יותר לאנטיביוטיקה, היעילות של תרופות אלו הולכת ופוחתת. מה שהוביל למספר מקרי מוות בעולם, וההערכה היא שעד שנת 2050, העמידות לאנטיביוטיקה עלולה לגרום ל- 10 מיליון מקרי מוות מדי שנה. ישנו גוף הולך וגדל של מחקרים המצביעים על כך שצמחי מרפא
מחקר מציג את הפוטנציאל של תמצית תה ירוק בהפחתת סיכונים לתסמונת מטבולית. מחקר חדש באנשים עם מקבץ של גורמי סיכון למחלות לב הראה כי צריכת תמצית תה ירוק,
הממצאים של מחקר חדש פורץ דרך, על חלימה צלולה. מצביעים על כך שאלו, המאומנים בתרגול, לא רק רואים שיפור דרמטי בתסמיני ה- PTSD שלהם, אלא עשויים גם לחוות שינוי ברמה הביולוגית. מחקר על חלומות צלולים, שבהם אדם מתעורר בתוך חלום, הוליד תובנה מרתקת לגבי התכונות הנוירולוגיות של מצב זה. רוב החקירה עד כה התמקדה במיפוי
מחקר חדש שפורסם ב- The Journal of Pain, העריך את תוצאותיו של סקר מקוון וגדול, ומצא, שחולי פיברומיאלגיה רבים מחליפים את תרופות הכאב ב- CBD – מרכיב שאינו פסיכואקטיבי מצמח הקנאביס. מגיפת האופיואידים ממשיכה לעורר התמכרות ולתבוע חיים. חברות תרופות הצהירו עוד בשנות ה-90, שחולים לא יתמכרו למשככי כאבים אופיואידים. כמה עשורים לאחר מכן, מיליונים
לא רק קנאביס: באתר משרד הבריאות ישנה אפשרות להגיש בקשה לביצוע מחקר גם בחומרים כמו פסילוסיבין (החומר הפעיל בפטריית הקסם). עד כה נעשו 3 מחקרים שכאלה ועוד רבים בדרך. MyTrial הוא איזור באתר האינטרנט של משרד הבריאות, בו ניתן להגיש בקשות למחקר ולעיין ברשימת מחקרים שנערכים או שנערכו בעבר. בדקנו עבורכם מה נחקר על פטריות
חוקרים באוניברסיטת ת”א פיתחו טכנולוגיה חדשנית, המאפשרת גידול של ‘אצות ים מועשרות’. כאלו החדורות בחומרים מזינים, חלבונים, סיבים תזונתיים ומינרלים לצרכי אדם ובעלי חיים. ‘אצות ים מועשרות’ הן בעלות ערך תזונתי גבוה במיוחד. וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב והמכון הישראלי לחקר האוקיאנוגרפי בחיפה, פיתחו טכנולוגיה חדשנית. המאפשרת גידול של “אצות ים מועשרות” החדורות בחומרים מזינים, חלבונים,
מחקר ישראלי חדש שהוצג בכנס השנתי ה- 49 למדע וסביבה בתל אביב ביולי האחרון חשף עוד שירות אקולוגי מפתיע, שצמחים מסוימים יכולים לבצע – היכולת לספוג ולהסיר כמות גדולה מהרגיל של מתכות רעילות, מקרקעות מזוהמות. קדמיום, רכיב מתכתי נפוץ בדשנים, הוא דוגמה שכיחה לכך. באופן מוזר, החוקרים גילו שצמחים אלה יכולים לטהר אדמה אפילו מהר
מחקר גדול שפורסם לאחרונה בכתב העת Scientific Reports מראה כי מיקרו-מינון של פסילוסיבין הביא לשיפורים גדולים יותר בבריאות הנפש ובמצב הרוח, מאשר אצל אנשים שלא השתמשו במיקרו-מינון. על פי מחקר חדש, מיקרו-מינון של פטריות פסילוסיבין עשוי להציע יתרונות בריאותיים נפשיים. להלן מספר נקודות עיקריות להדגשה: – מינון מיקרו מתייחס לתרגול של שימוש קבוע בכמויות קטנות
חיי הצומח והחי בישראל עשירים ומגוונים, בין היתר בשל מיקומה הגיאוגרפי של המדינה במפגש בין שלוש יבשות. זוהו כ-2,600 סוגי צמחים, החל ממינים אלפיניים במדרונות ההרים הצפוניים ועד למינים סהרהיים בערבה בדרום.
באמצעות ביו-ריאקטור אגרו-רפואי שהומצא בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, PsyRx מייצר תמציות בוטניות פסיכדליות פסילוסיבין (מפטריות “קסם”) ואיבוגאין (מקליפת השורש של שיח האיבוגה).
שפע פוטנציאלי רפואי בעקבות גילוי תרכובות נוירו-אקטיביות ביערות הגשם, אשר עשויות להניב רמזים לתכנון של תרופות פסיכיאטריות ונוירולוגיות עתידיות. התהליך הפך לנגיש יותר עבור כימאים מסנתזים, הודות לפרויקט חדשה של Scripps Research.
ענף צמחי המרפא והרפואה הטבעית מתחיל לפרוח והביקוש לעובדים מיומנים גדל והולך. כך היה המקרה עבור מעסיקים רבים בתעשיית צמחי המרפא.
בסטארט-אפ הישראלי PsyRx מייצרים תרופות מפטריות ומצמחים פסיכדלים. צוות החוקרים והפרופסורים מאמינים כי יוכלו להציע תחליף לתרופות נוגדות דיכאון טיפוסיות, שעלולות לגרום לעתים לתופעות לוואי חמורות. הבהרה: אין בתוכן להוות המלצה או להציג תחליף לטיפול רפואי מקצועי מוסמך. סטארט-אפ ישראלי “PsyRx” נמצא במשימה להפוך את הפסיכדליים לחלק טבעי מהתוכניות הטיפוליות של כל רופא. הפסילוסיבין הוא
מעשה ההתבוננות בצמחים בעצמו \”שינה את הקלטות ה- EEG במוח והפחית מתח, פחד, כעס ועצב, כמו גם גרם להפחתת לחץ הדם, קצב הדופק ומתח השרירים\” – כך עולה על פי מאמר מחקרי של המכללה המלכותית לרופאים (Royal College of Physician), יחד עם מחקר יפני נחשפו פרטים מעניינים אודות קשרי אדם-טבע מועילים, שתוכלו לקחת איתכם… מה
כחברה הורגלנו לנטול חומרים ממכרים, במיוחד כדי לשנות את התודעה (לעבוד מהר יותר, בלי לחשוב). בני אדם משתמשים בסם הממכר ביותר המוכר לאדם – פי חמישה ממכר יותר מהרואין – מה שמייצר רווח אדיר לברוני הטבק, מיליארדי רווחים מדי שנה. שלוש הסמים העיקריים של התרבות \”שלנו\” – קפאין, ניקוטין ואלכוהול – נמצאים בכל מקום. כמו גם סמים אחרים כגון – סוכר, שוקולד וטלוויזיה.
מאמר זה מציג מחקר, שנערך באוניברסיטה בנורבגיה, הכולל ראיונות של אנשים על מקרי טלפתיה שחווה, אשר התרחשו תוך כדי חוויות פסיכדליות. במטרה להרחיב את הבנתנו ואת אופיין ומאפייניהן של חוויות מסתוריות אלה, אשר עד כה זכו להתעלמות בקהילה המדעית. תוך כדי שתחום הפסיכדליה או מרחיבי התודעה הגיע למיינסטרים וצבר תאוצה בתקופה האחרונה. בספטמבר, אוניברסיטת ברגן,
במרכז החדש, מדענים ישתמשו בחומרים פסיכדליים כדי \”לחקור קוגניציה, תפיסה, רגש ובסיסיהם הביולוגיים במוח האנושי\”, זו על פי ההודעה לעיתונות. במקביל, המרכז החדש ישקיע משאבים ליידע את הציבור על \”תחום המחקר המתקדם במהירות\”. בתור התחלה, המרכז למדע הפסיכדלים UC ברקלי – יבחן את הפסילוסיבין, המרכיב הפסיכו-אקטיבי העיקרי של מה שמכונה \”פטריות קסם\”. מחקר זה ממומן
מחקר חדש, בהסתכלות מעמיקה יותר על הרשת הנסתרת של האותות החשמליים התת-קרקעיים המועברים מצמח לצמח – רשת שהוכח כבר, כי היא משתמשת בפטריות Mycorrhizal בקרקע – כמעין מעגל חשמלי. אך מה הפשר של אותן אותות? אם מדובר במידע כלשהו שמועבר, מה משמעותו?
חוקרים ישראלים ייצרו בהצלחה חשמל מצמחים במחקר שערך מנהל המעבדה לאנרגיה מתחדשת בפקולטה למדעים באוניברסיטת תל אביב, כך הודיע פרופ\’ יפתח יעקובי. \”כל הצמחים הירוקים מכילים \’פאנלים סולאריים\’ אמיתיים. הם יודעים לתפוס קרן אור ולהפוך אותה לזרם של אלקטרונים. זהו תהליך הפוטוסינתזה: שימוש באור השמש כדי לייצר זרם חשמלי. הפרופסור הודיע לתקשורת: במקרה של צמח,
חוקרי אוניברסיטת ליידן (Leiden) ריכזו מידע שנאסף על ידי מדענים במהלך 120 השנים האחרונות למאגר של אינטראקציות צמחיות-פטריותיות. נתונים ביולוגיים חשובים אלה זמינים כעת בחופשיות לחוקרים ולשמירת הטבע. כמעט כל הצמחים הוסקולריים מקיימים קשר עם פטריות בעזרת חיבור לשורשים מה שמאפשר להם להשיג חומרים מזינים מהאדמה. מערכת יחסים זו, הנקראת מיקוריזה (Mycorrhiza), היא סימביוטית, שכן
הע”י לחיצה על “אני מסכים” אתם מאשרים כי קראתם ואתם מסכימים לתנאי השימוש וכתב הויתור. המשך הגלישה באתר והשימוש בעוגיות מהווה את הסכמתכם. אם אינכם קראתם ואינכם מאשרים את תנאי השימוש וכתב הויתור עליכם לצאת מן האתר.
אנו ממליצים לכם להצטרף לניוזלטר שלנו, לקבלת עדכונים חמים ובלעדיים היישר לתיבת האימייל שלכם.
נא לעיין במדיניות הפרטיות ותנאי השימוש.