בהייה בצמחים ובנופים גרמו להתרוממות מצב הרוח והשפיעו לטובה על גלי המוח; ייעור עירוני – לרווחתה של הציוויליזציה

מעשה ההתבוננות בצמחים בעצמו \”שינה את הקלטות ה- EEG במוח והפחית מתח, פחד, כעס ועצב, כמו גם גרם להפחתת לחץ הדם, קצב הדופק ומתח השרירים\” – כך עולה על פי מאמר מחקרי של המכללה המלכותית לרופאים (Royal College of Physician), יחד עם מחקר יפני נחשפו פרטים מעניינים אודות קשרי אדם-טבע מועילים, שתוכלו לקחת איתכם…

מה שהיה מובן מאליו עבור הגננים ואוהבי הצמחים לאורך כל הדרך: כעת קיבל גיבוי מהמדע ועל פי מחקרים רבים – ברור כי: גינון הוא טוב עבורנו בכל המובנים, הוא גורם לנו להרגיש טוב יותר בעזרת בשפעה ישירה על הורמון האושר במוח, בין השאר הסרוטונין שמושפע מהחשיפה לסביבת טבע.

תמונות של נופים או צמחיה על הקיר גורמים להשפעה על הנוירוטרנסמיטרים במוח האנושי

אפילו תמונות של נופים או צמחיה על הקיר, אף הן גורמות להשפעה על הנוירוטרנסמיטרים במוח האנושי, הפחתה בשחרור הורמון הלחץ (קורטיזול) ובפעילות בקולטני סרוטונין, אנדורפינים. וכמובן – משהו בלתי מוסבר שקשה להסביר במילים – תחושת של משהו בין קדושה – הבית שלך- שמחה – תקווה – פלא – קסם – חיבור לעצמך – והטבע תמיד שם בשבילך, איך שאתה – ללא תנאים.

הנשמה שלנו מרגישה טוב בטבע. כמו שאומרים \”מרומם את הרוח\”. וזה קורה ברמה הכי פונדמנטלית של ההוויה שלך, זה נמצא בדי.אן.איי של כל אחד ואחת מאיתנו.

אולי יעניין אתכם בנוסף:

גינון וילדים

גינון – וילדים, קודם כל, זה נשמע כמו משהו חמוד במיוחד, ידידותי – ומה אפשר לומר? רק חיובי יכולך לצאת מזה. בואו תשמעו כיצד הילדים זוכים ליתרונות בזכות פעולת הגינון, אשר מחזקת את הקשר שלהם אל הטבע. ובעקבות החיבור שנוצר עם הטבע.

גינון יכול לעזור להתפתחות התפיסתית, המוטורית, והפיזית שלהם: תוך שימוש בכלים ותרגול איזון, כשהם חוצים שדות ושבילים של צמחים ופרחים במגוון רב, הילדים נעזרים בקוגניציה, בשפה ובתקשורת כאשר הם לומדים להכיר את מחזורי החיים של הצמחים. ובכך גם להשיג מודעות להתפתחותם, לצורות שונות, לזרעים, לפרחים, לזנים שונים של צמחים וגם אוצר המילים שלהם מתרחב עם הניסיון.

ההתפתחות החברתית והרגשית של הילדים נתמכת על ידי השקעה בחייו של הצמח שאליו הם מקושרים מאוד. גידול צמח בעציץ הוא משימה עצמאית, פתאום יש להם אחריות, עיסוק מעניין שדורש סבלנות, פשוט חינוך נפלא לילדים.

אני חושב שללמד ילדים גינון – מפתחת את יכולתם לטפל ולעזור לאחרים, זה קורה מתוך האמפתיה והדאגה לחייו של הצמח. הילד ידאג שהצמח של חברו לגן לא ינבל, ובכך החברות מתחזקת והתחרות הולכת לעזאזל. הילד לומד שהוא צריך לטפח ולדאוג לעניינים חשובים בחיים, אני חושב שאולי ילד כזה יהיה עצמאי יותר ורגוע יותר. והתחום הזה ישפיע ויעצב אותו כשיגדל.

כשיגדל הוא ידאג לאיכות הסביבה והסבירות שילכלך ויזרוק זבל בטבע הוא כמעט אפסי
אולי הוא יהיה יותר רגוע יותר, סובלני יותר (הרי טיפול בצמחים דורש הרבה סבלנות)
הוא ילמד להיות יותר עצמאי, בכך שידאג לטפח יצור חיי ולדאוג לצמיחתו באופן עצמאי
הילד יקבל תובנה שזרע קטן, סבלנות והשקעה בו יניבו עץ עם פירות – הוא לוקח את התובנה הזו לחיים הבוגרים.
הילד צופה ומתעסק במשהו יפה וחיובי

כילד…

כילד, אני זוכר שבגן חובה, חילקו לנו עציצים של פרחים (אני לא זוכר את שמם, נראה לי חרציות – משהו כזה) – פרחים קטנים ועדינים בצבעים, אמרו לנו שאנחנו יכולים לקחת אותם הביתה והסבירו לנו כיצד להשקות אותם בבית. זאת הייתה הפעם הראשונה שבאמת קיבלתי לידי יצור חדש – צמח והסבירו לנו איך לטפל בו, והרגשתי כאילו הושיתו לי בעל חיים או משהו בעל ערך שאתה דואג לאבד, עדין ושברירי אבל חי וקורן – הפחד שלי היה שלא ינבול.

הטיפול בצמח הרגיש מרתק, קצת מדאיג (שהצמח לא ינבל), אני זוכר שהייתה הרגשה שאתה מתעסק עם משהו קדוש ועדין, ושצריך להיות זעיר מאוד איתו ולדאוג לו – כמו חבר קטנטן וירוק.

$\"\"$

הטבע והנופים הירוקים מרפאים

בשנים האחרונות, חלה עלייה משמעותית במודעות העולמית בנוגע לחשיבות הסביבה הטבעית-הירוקה לבריאותנו ולרווחתנו. עפ\”י מחקרים רבים: המתח מצטמצם באופן משמעותי כאשר אנשים נחשפים לערכי הטבע, אם זו צפייה בנופים, פעילות גופנית בסביבה מיוערת, פעילות חקלאית, מקדמים בריאות כללית.

חלק מן המחקרים שנעשו בנושא:

המסקנה היא שהשקעות ביעור עירוני לבריאות ורווחת האנושות, יכולות להוות חלק חשוב בהחלטות אסטרטגיות בתכנון האדרכלי הירוק במרחב העירוני בעתיד. פיתוח ומימון של יערות עירוניים חדשים ושטחים ירוקים בעיר יכולים להיות חלק מתכנית הפיתוח הכוללת של המדינות. זהו נושא של אינטרס גלובלי, שכן מדינות רבות נמצאות בתהליך מהיר של עיור (אורבניזציה).

הפיכת המרחב העירוני לירוק ולייעור העירוני יש תפקיד חשוב בתהליך קידום איכות החיים של בני האדם, פיתוח ושיפור הטכנולוגיה-הירוקה ושימור איכות הסביבה.

האדמה מרפאת

כתב העת Journal of Neuroscience, JNeurosci, חולק מחקר שנערך בשנת 2007 ומצא כי חיידקים בקרקע קשורים לייצור מוגבר של סרוטונין במוח. המשמעות היא שגינון עשוי להעלות את רמות הסרוטונין שלנו, מה שיכול לסייע לאנשים הסובלים מדיכאון ולשפר את מצב הרוח הכללי – מה שיגרום להפחתת המתח וישפר את איכות החיים בסופו של עניין.

באדמה בריאה יש Mycobacterium vaccae, שהוכח כמשנה את כימיה המוחית הדומה לתרופות נוגדות דיכאון. חיידקים אלה מפעילים את שחרור הסרוטונין במוח, שהוא \”הורמון האושר\”.

גינון מיועד לכולם

לנטוע משהו זו היא דרך פשוטה אך עוצמתית להכניס את כוח הריפוי של הטבע לחייך למען הריפוי והרווחה, באופן מוחשי ואינטראקטיבי. גם אם, הדרך היחידה שבה תוכלו לגדל צמחים היא בתוך הבית, במיכלים קטנים, למען האמת זהו מקום מצוין להתחיל בו. אפשר גם להקיף את עצמך בדימויי טבע, כלומר – אמנות, ציוקי קיר, תמונות נוף, קאנבס של עצים על הקיר: כל האלטרנטיבות האלו משפיעות על המוח, כמו בהייה בצמחים אמתיים. כך על פי המחקר. כלומר, גם אם אין לך מקום בבית, שלא נדבר על גינה. אפילו חסר מטר לאגודל של ירוק, בכל זאת תוכל לראות ירוק בעיניים – בחוץ, הרחק מהעיר, וגם – העיצוב שתעשו בבית.

וככל שהמחקרים המדעיים הולכים ומתרחבים, ישנן עדויות נוספות שמראות, בפשטות: להיות בסביבת צמחים, שטחים ירוקים, בהייה בנופים מועילה לבריאותנו הנפשית והפיזית.

רוצים לצפות בעיצובי טבע דקורטיביים מטורפים בבתים? בקרו ב- עיצוב טבעי ודקורציה לבית – הלוח שלנו בפינטרסט.

$\"\"$ פרסומת