יערות נטועים שמאוימים מפיתוח ובנייה; קק”ל מתכננת לשרש הגנות בחוק

הארגון שואף לשמר עצים ולהרחיב את היערות בפריסה ארצית, כולל על ידי חידוד עצם ההגדרה של מהו “יער”.

קק”ל מגבשת תכנית אסטרטגית לאומית שאפתנית ל- 25 שנה קדימה, להוספת מאות אלפי דונמים ליערות הארץ ולהגנה על החורשות בחוק. התוכנית תבקש להגדיר יערות במובן האפשרי הרחב ביותר ולמפות אזורים לשימור. הן יערות נטועים והן יערות טבעיים. ולזהות מרחבים שאינם מיועדים למטרות אחרות, בהם ניתן לשתול עצים נוספים על ידי קק”ל וקבוצות אחרות.

כשקק”ל נוסדה, היו רק 14,000 דונם של חורש ברחבי הארץ. הארגון העלה מאז את הנתון הזה ל- 1.55 מיליון דונם (3.8 מיליון דונם – חלקם אך לא כולו על הקרקע שבבעלותו בפועל). 500,000 דונמים נוספים ניטעו על ידי ארגונים וגופים אחרים, והביאו את השטח המיוער הכולל לשני מיליון דונם.

התוכנית של קק”ל לייעור ישראל

במסגרת התוכנית האסטרטגית, קק”ל תבקש להוסיף עוד 500,000 דונם של שטח מיוער, שיביא את כלל השטחים המיוערים ל-2.5 מיליון דונם (קצת פחות מ-620,000 דונם), או 11% משטחה הכולל של ישראל.

יערות קק”ל הם אתרים פופולריים לטיולים רגליים, רכיבה על אופניים, פיקניקים ופעילויות פנאי אחרות, ומציעים שטח ירוק מבוקש. אבל הם מתמודדים עם מספר איומים – במיוחד מפיתוח, מכיוון שקובעי מדיניות המבקשים לטפל במשבר דיור מאשרים פרויקטים שנוגסים בשולי היערות, אמר נוח טל, ראש התכנון של קק”ל, ל”טיימס אוף ישראל”.

קק”ל פועלת בימים אלה להרכיב את התוכנית, ובחודשים הקרובים היא תחל להתייעץ עם משרדים, ארגוני סביבה ורשות הטבע והגנים – המנהלת שמורות טבע וגני מורשת לאומיים בשטח של 5.5 מיליון דונם. הארגון החל בתהליך לפני שנה ומקווה לסיים אותו תוך שנה.

לדברי טל (מנהלת פיתוח בקק”ל), כל הארגון מעורב ברמה כלשהי בתוכנית האסטרטגית, בעוד שהוקמו חמישה פאנלים לטיפול בנושאים ספציפיים – תכנון, ייעור (מערכות אקולוגיות, מגוון ביולוגי, שתילה ועוד), תשתיות, ציבור. מעורבות ושינויי אקלים.

איזון בסדר העדיפויות הלאומי

ההתמקדות היא ביערות כמערכת ארצית אחת, שיש לאזן את צרכיה עם אלה, שבסדר העדיפויות האחרות של המדינה, הסבירה טל. התכנית האסטרטגית נועדה לשקף מדיניות, החל מעקרונות כלליים ועד למערכת שיקולים שהיערן הבודד צפוי לשקול בתכנון העתידי.

“לפני כל תוכנית, אנחנו סוקרים את האקולוגיה של האתר לאורך ארבע עונות, את הארכיאולוגיה, הביקוש, הנגישות”, אמרה. “אנחנו מדברים עם INPA [רשות הטבע והגנים] והרשויות המקומיות. יש תהליך מאורגן שלם”.

היא התעקשה שהיערות הנטועים של קק”ל עשירים לא פחות במגוון ביולוגי וחשובים לא פחות כמערכות אקולוגיות מאשר החורשות הטבעיות ואתרים אחרים המנוהלים על ידי רשות הגנים. היא ציינה שבניגוד לאותם אתרים, יערות קק”ל היו פתוחים מסביב לשעון והכניסה היא חופשית.

צוות התכנון סוקר גם הסכמים בינלאומיים עליהם חתמה ישראל, לפיהם יש להגדיל את כיסוי היער ב-3%.

העניין הוא סביבה ההגדרה “מהו יער”

בעוד היא עדיין בוחנת מה ייחשב כיער, קק”ל בוחנת הגדרה שגיבשה ארגון המזון והחקלאות של האו”ם כמנחה. ה-FAO מגדיר יערות כ”אדמה המשתרעת על פני יותר מ-0.5 הקטרים (1.25 דונם) עם עצים גבוהים מחמישה מטרים וכיסוי חופה של יותר מ-10%, או עצים המסוגלים להגיע לספים אלה באתרם”.

קפלן, שעובד גם באזורים טרופיים בעולם עם תוכנית הפיתוח של האו”ם, אמר שהוא לא מכיר אף מדינה, שלא שינתה אזורים מיוערים לאזורי פיתוח, אבל ישראל היא מהיחידות שמוסיפות יער מדי שנה. בהנהגת קק”ל.

החקלאות הישראלית זכתה להערצה בכל העולם, הוא טען. “אנחנו צריכים להיות מודל עולמי לייעור – בעיקר באזורי מעבר, אבל גם בסביבות מדבריות”, אמר. אזורי המעבר של ישראל ממוקמים בין מדבריותיה בדרום לחגורתה הים תיכונית, המשתרעת בערך לאורך עמוד השדרה הסלעי מצפון הארץ ועד לקצה צפון הנגב.

“עלינו להבטיח שבכל מקום בישראל תהיה פיסת יער שניתן יהיה להגיע אליה בקלות בתחבורה ציבורית, במיוחד בחגים”.