myHerb

טכנולוגיה צמחית: 4 תופעות מרתקות ובלתי מוסברות מעולם הצומח

טכנולוגיה צמחית: 4 תופעות מרתקות ובלתי מוסברות מעולם הצומח

טכנולוגיה צמחית: 4 תופעות מרתקות ובלתי מוסברות מעולם הצומח

לאנושות יש עוד המון מה ללמוד מעולם הטבע ובייחוד מהצמחים. עולם הצומח מלא בתופעות מרתקות ובלתי מוסברות עד היום. הנה כמה דוגמאות לתופעות המתרחשות בעולם הצומח שעד כה אינן מובנות במלואן:

מיצירת קשרים סימביוטיים (קשר עם תועלת הדדית) של צמחים עם אורגניזמים אחרים ועד זיכרון של צמחים. בואו נבחן חלק מן התופעות המדהימות והבלתי מוסברות מעולם הצומח:

1. תקשורת צמחית

ידוע שצמחים מתקשרים זה עם זה ועם אורגניזמים אחרים בסביבתם באמצעות מגוון מנגנונים. לדוגמה, כאשר צמח מותקף על ידי חרק, הוא עלול לשחרר אותות כימיים המתריעים בפני צמחים סמוכים על הסכנה, ומאפשרים להם לייצר תרכובות הגנה לפני התקפה. תופעה זו מכונה “תקשורת צמחים” או “אותות צמחים” והיא עדיין אינה מובנת במלואה. הנה כמה דוגמאות:

  1. אותות כימיים: צמחים משתמשים באותות כימיים, הידועים גם כתרכובות אורגניות נדיפות (VOCs), כדי לתקשר עם צמחים אחרים ועם אורגניזמים אחרים בסביבתם. אותות כימיים אלו יכולים להעביר מידע על נוכחותם של טורפים, פתוגנים או גורמי סטרס אחרים, ומאפשרים לצמחים שכנים להגיב כראוי. כאשר צמח מותקף על ידי חרק או פתוגן, הוא עלול לשחרר VOCs שניתן לזיהוי על ידי צמחים סמוכים. VOCs אלה יכולים לעורר מגוון של תגובות, כגון ייצור של תרכובות הגנה או משיכה של חרקים טורפים שיכולים לסייע בהגנה על הצמח מפני נזק נוסף. צמחים יכולים גם להשתמש באותות כימיים כדי למשוך מאביקים או אורגניזמים מועילים אחרים. לדוגמה, פרחים מסוימים מייצרים ניחוחות המושכים דבורים וחרקים אחרים, אשר עוזרים להאביק את הצמח. היכולת של צמחים לייצר ולזהות אותות כימיים נחשבת לקשורה למגוון הרחב של מטבוליטים משניים שצמחים מייצרים (מטבוליטים משניים: אלקלואידיםפנולים, חומרי הגנה מפני מזיקים) לרבים מהם יש תכונות רפואיות. חוקרים עדיין עובדים על מנת לחשוף את כל מגוון האותות הכימיים שצמחים משתמשים בהם כדי לתקשר, כמו גם את המנגנונים המורכבים שבאמצעותם אותות אלה נוצרים ומזוהים.

  2. רשתות שורשים: חלק מהצמחים מסוגלים לתקשר זה עם זה באמצעות רשתות תת קרקעיות של שורשים ופטריות מיקוֹריזה. רשתות אלו מאפשרות לצמחים להחליף חומרים מזינים ותרכובות אחרות, ועשויות גם לאפשר להם לתאם את תגובותיהם ללחצים סביבתיים. לצמחים מערכת מורכבת של תקשורת ואיתות דרך רשתות השורש שלהם, המאפשרת להם לתאם את צמיחתם ולהגיב לשינויים בסביבתם. מנגנון נוסף של תקשורת בין צמחים הוא העברת חומרים מזינים ומשאבים דרך רשתות השורשים שלהם. במקרים מסוימים, צמחים יכולים ליצור קשרים הדדיים עם מינים אחרים, כמו פטריות מיקוֹריזה, מה שיכול לעזור להקל על חילופי חומרים מזינים ולשפר את הבריאות והצמיחה של שני הצדדים. מחקרים אחרונים גם העלו כי שורשי צמחים עשויים להיות מסוגלים ליצור צורות מורכבות יותר של תקשורת, כגון למידה וזיכרון. לדוגמה, כמה מחקרים הראו שצמחים יכולים להתאים את דפוסי הסתעפות השורשים שלהם בתגובה לשינויים בסביבתם, מה שמרמז על סוג של התנהגות הסתגלותית.

    התקשורת והאיתות בין רשתות שורש הצמחים היא היבט מרתק וחשוב בביולוגיה של הצומח, וממלאת תפקיד קריטי בהישרדות והסתגלות של צמחים בסביבתם.

  3. אותות חשמליים: מחקרים עדכניים הראו שצמחים יכולים ליצור ולשדר אותות חשמליים, בדומה למערכת העצבים בבעלי חיים. אותות אלו עשויים להיות מעורבים בתגובות מהירות ללחצים סביבתיים, כגון שינויים באור או בטמפרטורה. האותות החשמליים הללו, נחשבים כממלאי תפקידים חשובים בתהליכים שונים בצמחים, כולל צמיחה, התפתחות ותגובות לגירויים סביבתיים.

    אחת הדוגמאות הידועות ביותר לאיתות חשמלי בצמחים היא התגובה למגע.כשנוגעים בצמח, הוא יכול ליצור אותות חשמליים שעוברים במהירות דרך הרקמות שלו, ומעוררים תגובות שונות כמו שינויים בצמיחה או סגירת עלים. בנוסף למגע, צמחים יכולים גם ליצור אותות חשמליים בתגובה לאור, כוח המשיכה וגירויים סביבתיים אחרים. כמה חוקרים אף הציעו כי איתות חשמלי עשוי להיות מעורב בתקשורת למרחקים ארוכים בין חלקים שונים של הצמח, כגון עלים ושורשים.

    המנגנונים שבאמצעותם צמחים מייצרים ומשדרים אותות חשמליים אינם מובנים במלואם, אך מאמינים כי הם כרוכים בתעלות יונים (Ion channels) ומשאבות השולטות בזרימת יונים טעונים על פני קרומי התא. חוקרים עדיין פועלים לחשוף את התפקידים המדויקים שממלא האיתות החשמלי בביולוגיה של הצמחים, אך ברור שתופעה זו היא היבט מרתק וחשוב של חיי הצומח.

  4. מגע ורטט (Vibration): צמחים יכולים גם להגיב לגירויים פיזיים, כגון מגע או רטט (Vibrations), על ידי שינוי אופן הצמיחה וההתפתחות שלהם. לדוגמה, כאשר חרק נוגע בצמח, הוא עשוי לשחרר כימיקלים המושכים טורפים או לעורר תגובה הגנתית. צמחים יכולים להגיב לרטט בסביבתם, וכמה מחקרים העלו כי לרטט יכולות להיות אפילו השפעות מועילות על צמיחת הצמחים והתפתחותם. דוגמה אחת לתופעה זו היא השימוש ב”סוניקציה” (“sonication“) על מנת לקדם או לשפר צמיחתם של צמחים. סוניקציה כוללת חשיפת צמחים לגלי קול בתדר גבוה, שיכולים לעורר את הייצור של הורמונים צמחיים ותרכובות מעודדות צמיחה אחרות. כמה מחקרים הראו שסוניקציה יכולה לשפר את נביטת הזרעים, להגדיל את תפוקת היבול ולשפר את איכות הפירות והירקות.

    מחקרים אחרים הראו כי רעידות או ויברציות בעקבות רוח או ממקורות סביבתיים אחרים יכולים להשפיע על גדילת והתפתחות הצמחים. לדוגמה, רעידות הנגרמות על ידי רוח עלולות לגרום לצמחים לייצר גבעולים ושורשים חזקים יותר, מה שיכול לעזור להם לעמוד ברוחות חזקות ולחצים אחרים. יש גם כמה עדויות לכך שצמחים יכולים “לשמוע” ויברציות מאורגניזמים קרובים, כמו זמזום של דבורים או צעדים של בעלי חיים. צמחים מסוימים עשויים אפילו להשתמש ברטט זה כאיתות להפקת צוף או תגמול אחר למאביקים.

    באופן כללי, ההשפעות של ויברציות (רטט או “Vibration”) על צמחים עדיין אינן מובנות במלואן, ויש צורך במחקר נוסף כדי להבין באופן מלא את הקשר בין צמחים לסביבתם.

יכולות התקשורת השונות של הצמחים ומנגנון פעולתן הן עדיין בגדר תעלומה, וחוקרים ממשיכים לחשוף דרכים חדשות ומפתיעות שבהן צמחים מתקשרים עם סביבתם וביניהם.

2. זיכרון צמחי

הוכח כי לצמחים יש סוג של “זיכרון” המאפשר להם להגיב לחוויות העבר. לדוגמה, צמחים מסוימים יכולים “לזכור” מתי הם נחשפו ללחצים או לפתוגנים מסוימים, והם עשויים לייצר הגנות חזקות יותר בתגובה לחשיפה עתידית. יכולת דמוית זיכרון זו נחשבת לכרוכה בשינויים בביטוי הגנים ואינה מובנת במלואה.

המושג “זיכרון צמח” מתייחס ליכולת של צמחים לשמור ולהשתמש במידע מחוויות העבר כדי להנחות את גדילתם והתפתחותם. בעוד שלצמחים אין מוח או מערכות עצבים כמו לבעלי חיים, יש להם מסלולי איתות מורכבים ומנגנונים המאפשרים להם להגיב לגירויים סביבתיים ולהסתגל לתנאים משתנים.

איור המציג תקשורת בין צמח-לצמח דרך מערכות עליונות ותת-קרקעיות כאחד
איור המציג תקשורת בין צמח-לצמח דרך מערכות עליונות ותת-קרקעיות כאחד | מתוך researchgate.net

דוגמה אחת לזיכרון צמחי היא תופעת ה- “Priming“. כאשר צמח נחשף ללחץ, כגון פתוגן או טמפרטורות קיצוניות, הוא יכול לעורר סדרה של שינויים בביטוי הגנים ובמסלולים הביוכימיים שלו המכינים את הצמח להגיב בצורה יעילה יותר ללחצים עתידיים. אפקט ה- “Priming” יכול להימשך שבועות או אפילו חודשים, מה שמאפשר לצמח לעמוד טוב יותר במצבי לחץ עתידיים.

מחקרים אחרים הראו שצמחים יכולים לזכור ולהגיב לרמזים סביבתיים כמו אור, כוח משיכה וטמפרטורה. לדוגמה, צמחים שגדלים בתנאי אור שונים יכולים לפתח דפוסי גדילה שונים ותגובות פיזיולוגיות שנמשכות גם לאחר העברתם לסביבה אחרת.

בעוד המנגנונים שבהם צמחים מאחסנים ושולפים מידע אינם מובנים במלואם, ברור שיש להם יכולת יוצאת דופן להסתגל ולהגיב לתנאים משתנים. החוקרים ממשיכים לחקור את העולם המורכב והמרתק של זיכרון צמחים, ולחשוף את הדרכים שבהן צמחים משתמשים במידע זה כדי לשרוד ולשגשג בסביבתם.

זיכרון עצים

לעצים, כמו לצמחים אחרים, יש את היכולת לאחסן ולאחזר מידע על חוויות העבר שלהם, מה שיכול להנחות את הצמיחה וההתפתחות העתידית שלהם. תהליך זה מכונה לעתים קרובות “זיכרון עץ”.

דוגמה אחת לזיכרון עצים היא תופעת “ביישנות כתרים” (“crown shyness“), המתרחשת כאשר “החופות” או “הכתרים” של עצים בוגרים ביער – אינם נוגעים זה בזה, ומשאירים תבנית מובהקת של פערים סדירים בין הענפים. מאמינים כי עצים עשויים “לזכור” את מיקומם של עצים סמוכים ולהתאים את דפוסי הצמיחה שלהם בהתאם כדי למנוע תחרות על משאבים כמו אור ומים.

מחקרים אחרים הראו כי עצים יכולים לזכור ולהגיב לרמזים סביבתיים כמו טמפרטורה ולחות. לדוגמה, מיני עצים מסוימים יכולים להתאים את תזמון הפריחה שלהם בתגובה לשינויי טמפרטורה, מה שמאפשר להם לייעל את הצמיחה והרבייה שלהם.

בנוסף לתגובות הפיזיולוגיות הללו, עצים יכולים גם לזכור ולהגיב לשינויים בסביבתם הפיזית, כגון נזקים ממזיקים או סופות. כאשר עץ נפצע או ניזוק, הוא יכול לייצר מגוון של אותות כימיים שיכולים לעורר תגובות הגנה, כמו ייצור רקמות חדשות לתיקון הנזק או הפעלה של גנים המעורבים בתגובות לחץ.

היכולת של עצים לאחסן ולאחזר מידע על סביבתם וחוויות העבר שלהם היא היבט מרתק וחשוב בביולוגיה של הצומח, והיא נחשבת לתופעה שאינה מובנת במלואה והמחקר נמשך עד היום.

3. סימביוזה צמחית

צמחים רבים יוצרים קשרים סימביוטיים עם אורגניזמים אחרים, כגון פטריות או חיידקים. יחסים אלו יכולים להועיל הדדית, כאשר הצמח מספק חומרי הזנה למיקרואורגניזם בתמורה ל”שירותים” כגון ספיגת חומרי הזנה או הגנה מפני פתוגנים. המנגנונים שבאמצעותם מערכות יחסים אלו נוצרות ומתוחזקות עדיין לא מובנים במלואם.

סימביוזה צמחית היא אינטראקציה הדוקה וארוכת טווח בין שני מיני צמחים שונים או יותר או בין צמח לאורגניזם אחר, שבה שני הצדדים נהנים מהקשר. זה יכול לכלול מגוון של אינטראקציות, החל מחילופי חומרים מזינים שמועילים באופן הדדי בין צמחים ופטריות ועד האבקה של פרחים על ידי בעלי חיים. סימביוזה היא היבט חשוב באקולוגיה של צמחים, ומיני צמחים רבים פיתחו יחסים מורכבים ומרתקים עם אורגניזמים אחרים בסביבתם.

סוג זה של אינטראקציה (סימביוזה) בין צמחים לאורגניזמים אחרים נפוץ בעולם הטבע ויכול ללבוש צורות רבות ושונות.

סימביוזה בין צמחים לפטריות: אחת הדוגמאות הידועות ביותר לסימביוזה צמחית היא הקשר בין צמחים לפטריות מיקוֹריזה. פטריות מיקוֹריזה חיות בקשר הדוק עם שורשי הצמחים, באופן כזה שהן מספקות לצמח חומרי הזנה כגון זרחן וחנקן בתמורה לתרכובות פחמן המיוצרות על ידי הצמח.

דוגמא נוספת היא הקשר בין צמחים לפטריות אנדופיטיות (endophytic fungi), קשר זה יכול לעזור להגן על צמחים מפני פתוגנים וגורמי לחץ אחרים.

חילופי חומרים מזינים בעלי תועלת הדדית הוא תהליך קריטי לצמיחה והישרדות של מיני צמחים רבים.

פטריית מיקוריזה המתפשטת מתחת לאדמה ויוצרת רשת בין כל מיני הצמחים – המאפשרת להם לתקשר. אם למשל עץ נכרת, הוא מודיע לעצים אחרים שאחד מהם גוסס – וכל שאר העצים מתחילים לטפל בגזע שנותר.

– האינטרנט של הטבע.

סימביוזה בין צמחים למאביקים: דוגמה נוספת לסימביוזה צמחית היא הקשר בין צמחים למאביקים. מיני צמחים רבים פיתחו פרחים מיוחדים ומבנים אחרים המושכים ומתגמלים מאביקים כמו דבורים, פרפרים וציפורים. בתמורה לאיסוף אבקה וצוף, מאביקים מסייעים בהעברת חומר גנטי בין צמחים, ומבטיחים את המשך קיומם של מיני הצמחים.

סימביוזה בין צמחים לחיידקים: דוגמא נוספת לסימביוזה צמחית כוללות את האינטראקציה בין צמחים לחיידקים מקבעי חנקן, שיכולים להמיר חנקן אטמוספרי לצורה שיכולה לשמש צמחים לצרכי הזנה.

סימביוזה של צמחים היא היבט חשוב של האקולוגיה והאבולוציה של הצמחים, והיא מהווה חלק שמעצב את המגוון הביולוגי ומציגה לנו את המורכבות של עולם הטבע. למרות שתופעת הסימביוזה של צמחים נחקרה בהרחבה, עדיין יש הרבה מן התופעה שנותר מסתורי ולא מובן היטב ביחסים המורכבים שצמחים יוצרים עם אורגניזמים אחרים.

תעלומת הסימביוזה

למשל, תעלומה אחת של סימביוזה צמחית היא כיצד צמחים מסוגלים לזהות ולהבחין בין מינים שונים של שותפים סימביוטיים. לדוגמה, כיצד יודעים צמחים אילו פטריות הן שותפות מועילות למיקוריז, ואילו פתוגנים הם מזיקים? באופן דומה, כיצד מזהים ומושכים צמחים מאביקים ספציפיים או אורגניזמים מועילים אחרים?

רשתות מיקוריזליות: כיצד עצים מתקשרים דרך הרשת "האינטרנטית" של השורשים והפטריות | מגזין BBC Science Focus‏
רשתות מיקוריזליות: כיצד עצים מתקשרים דרך הרשת “האינטרנטית” של השורשים והפטריות | מגזין BBC Science Focus‏

תעלומה נוספת של סימביוזת צמחים היא השונות וחוסר הניבוי של יחסים אלה בסביבות שונות. למרות שסימביוזה צמחית נחשבת בדרך כלל כמועילה הדדית, ישנם מקרים שבהם אחד מבני הזוג עלול לנצל את השני או שהקשר עלול להתקלקל בתנאים מסוימים.

באופן כללי, תפקידה של סימביוזת הצמחים בהתפתחות המגוונת והמורכבות של הצמחים נותרה בגדר תעלומה. תופעת הסימביוזה של הצמחים היא תחום מחקר מרתק ומסתורי, וחוקרים עדיין עובדים כדי לחשוף ולהבין את אופן פעולתם של קשרים מורכבים אלה.

4. תנועת צמחים

צמחים מסוימים מסוגלים לנוע בתגובה לסביבתם. לדוגמה, מלכודת זבובי ונוס יכולה לסגור את העלים שלו סביב הטרף על מנת ללכוד ולעכל אותו. צמחים מסוגלים לנוע בתגובה לגירויים חיצוניים ופנימיים שונים. תופעת תנועת הצמח מכונה לעתים קרובות “טרופיזם צמחי” (Plant tropism).

ניתן לחלק את הטרופיזמים (Tropism) למספר סוגים, כולל פוטוטרופיזם, גרוויטרופיזם, תיגמוטרופיזם וכמותרופיזם.

  1. פוטוטרופיזם (Phototropism) הוא צמיחה כיוונית של צמח בתגובה לאור.
  2. גרביטרופיזם (Gravitropism) הוא צמיחה כיוונית של צמח בתגובה לכוח הכבידה.
  3. תיגמוטרופיזם (Thigmotropism) הוא צמיחה כיוונית של צמח בתגובה למגע.
  4. כימוטרופיזם (Chemotropism) הוא צמיחה כיוונית של צמח בתגובה לאותות כימיים.

צמחים מסוגלים להגיב לגירויים אלה על ידי ויסות צמיחת התאים והרקמות שלהם. לדוגמה, בפוטוטרופיזם, צמחים יכולים לנתב את הצמיחה של הגבעולים שלהם לכיוון מקור אור על ידי הגברת הצמיחה בצד המוצל של הגבעול והפחתת הצמיחה בצד המואר. בגרוויטרופיזם, צמחים יכולים להתאים את הצמיחה של שורשיהם ונצריהם כדי לשמור על הכיוון שלהם ביחס לכוח המשיכה.

תנועת הצמחים יכולה להתרחש גם בטווח זמן מהיר יותר, כמו תנועה מהירה של עלים בתגובה למגע או לגירויים אחרים. לדוגמה, “דיונאת הזבובים” (Venus Flytrap) הוא צמח טורף שיכול לסגור במהירות את העלים שלו בתגובה למגע של חרק, וללכוד את החרק בתוכו.

תופעת תנועת הצמחים היא היבט מרתק ומורכב בביולוגיה של הצמח, והיא ממלאת תפקיד קריטי בהישרדות והסתגלות של צמחים בסביבתם. המנגנונים המאפשרים לצמחים לנוע בדרכים אלו אינם מובנים במלואם עד כה.

לתקשר כמו צמחים: הסימביוזה הצמחית-אנושית

עולם הצמחים מלא בתעלומות ותופעות בלתי מוסברות, וחוקרים עובדים ללא הרף כדי להבין טוב יותר את האינטראקציות וההתנהגויות המורכבות של האורגניזמים המרתקים הללו. אולי בעתיד נשלב את האופן שבו צמחים מתקשרים בטכנולוגיה שלנו. מלבד שימוש למטרות רפואה, לצמחים יש פוטנציאל אדיר לסייע לאנושות להתקדם גם במישורים אחרים.

עלינו לטפח את הסימביוזה האנושית-צמחית, להכיר אותה וללמוד לחיות בהרמוניה ובשיתוף פעולה עם עולם הצומח. עולם מופלא שתומן בחובו הרבה סודות ותעלומות שנחקרות עד היום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לניוזלטר:

 לקבלת עדכונים בלעדיים.

myHerb at MIROVERSE
Join myHerb community at Slack
myHerb community at Slack
monday.com partner with myHerb
Ad
AD
Scroll to Top

האתר משתמש ב- Cookies כדי לשפר את חווית הגלישה שלך. יש לקרוא ולאשר את תנאי השימוש וכתב הויתור.

הע”י לחיצה על “אני מסכים” אתם מאשרים כי קראתם ואתם מסכימים לתנאי השימוש וכתב הויתור. המשך הגלישה באתר והשימוש בעוגיות מהווה את הסכמתכם. אם אינכם קראתם ואינכם מאשרים את תנאי השימוש וכתב הויתור עליכם לצאת מן האתר.

ברוכים הבאים

myHerb Newsletter

אנו ממליצים לכם להצטרף לניוזלטר שלנו, לקבלת עדכונים חמים ובלעדיים היישר לתיבת האימייל שלכם.

*אנחנו מתנגדים לספאם.
*באפשרותכם לבטל את ההרשמה בכל עת.