מוקפים בצללים של חורשות אסייתיות קסומות, ניתן לראות גידולי עלים מוזרים מציצים בין הפסולת כמו רוחות רפאים של פרחים שמתו מזמן.
העלווה של הצמח חסרת פיגמנט ירוק לאחר שעזבה את הפוטוסינתזה לטובת מקור תזונתי חלופי בקרקעית היער, כזה שנגנב מ”שורשי” (תפטיר) הפטריות שצמחים רבים אחרים נחשבים לחברים שלו – המיקוריזות הסימביוטיות שמחברות את רוב צמחי היער מתחת לפני הקרקע לרשת רחבה של שורשים, תפטיר ומיקוריזות.
צמחים אלו נמצאו באופן נרחב ברחבי מזרח ודרום מזרח אסיה, מהרי ההימלאיה ועד יפן, המונוטרופסטרום הצנוע היה נחשב כמין יחיד. כעת חוקרים מיפן וטייוואן גילו צמח בגוון ורוד שהוא זן ייחודי בפני עצמו, כזה שהם כינו “Monotropastrum kirishimense”.
קורי עץ רחבים (Wood wide webs) דומים ל- “World Wide Web” המבנה הוא כמו רשת האינטרנט. מדובר ברשתות מדהימות של פטריות ושורשי צמחים המשתרעים על פני יערות שלמים – משמשים ככבישים מהירים לאספקת חומרי הזנה, כמו גם ככבלים להעברת מידע בין צמחים באמצעות אותות חשמליים וכימיים.
קשרים אלה מסייעים בחיזוק היער בכללותו על ידי הפצת משאבים מאזורים עשירים בחומרי מזון לאזורים דלים בחומרי מזון ברשת. הם גם מאפשרים לצמחים להזהיר זה את זה מפני טורפים ואף מסייעים אחד לשני בהגנה מפני בצורת.
.jpg){kind=link}
בתמורה לשירותים אלה (המזון שהצמחים משיגים מתפטיר הפטריות), צמחים משלמים לבעלי בריתם הפטריות חלק מהפחמימנים שהם מייצרים באמצעות פוטוסינתזה.
אבל הצמח Monotropastrum מסגיר את מערכת היחסים ההדדית הזו על ידי גניבת כל אבות המזון שלו מהפטריות, ולא מציע “מוצרים” פוטוסינתטיים לרשת בתמורה – מה שהופך אותו לחלק ממועדון המיקו-הטרוטרופי מאוד סלקטיבי.
ההבדל בין הזן הלבן לוורוד
המאפיין המובהק ביותר של הגרסה היפנית שתוארה לאחרונה הוא עלי הכותרת הוורודים והעלבונים המסמיקים שלו, אבל יש גם הבדלים אחרים, מציינים החוקרים.
בניגוד לבן דודם מ’ הלבן (Monotropastrum humile) הצנוע, שורשי הצמח החדש שהתגלה בקושי בולטים מהאדמה. הם גם קשורים יותר לשושלת רוסולה (Russula) אחת מהמיקוריזות. בעוד שה- Monotropastrum humile צנוע מעדיף מגוון שונה לחלוטין של פטריות.
המסקנות
“הראיות הרב-גוניות שלנו מובילות אותנו למסקנה שהטקסון הזה שונה מבחינה מורפולוגית, פנוולוגית, פילוגנטית ואקולוגית, ולכן יש להכיר בו כמין נפרד”. -מסכמים האקולוג מאוניברסיטת קובה קנג’י סואצוגו ועמיתיו במאמרם.
עונות הפריחה השונות שלהם מבטיחות שהמאביק העיקרי שהם חולקים, הדבורה Bombus diversus, לא יכולה בטעות לתת למין אחד אבקה של השני, ולמנוע הכלאה.
