טרנס מק’קנה על הכאוס הבלתי נמנע והצד הנסתר של הטבע

חוויה מוזרה שחוזרת על עצמה, לה אחראי המרכיב הפסיכודלי הנחקר כיום ה- “DMT“. המפגש עם הביזארי והקול המופנם עליו טרנס מק’קנה מדבר, הוא מופיע באופן קבוע אצל אנשים שונים, מתקופות קדומות ועד היום. ויש לו מספר הסברים אפשריים. במאמר הבא נתעמק בשאלה: מי מדבר עם המין האנושי בעזרת צמחים מעוררי חזיונות.

בימינו, כאשר כבר נעשים מחקרים על אופי הישויות שאנשים פוגשים בהשפעת ה- DMT, אנחנו מבינים שהגענו לתקופה שבה הנושא יחסית “התקבל”. תחום הפסיכדליה הולך ומתמלא במחקרים עדכניים, כתבות בתקשורת ואנחנו צופים בתחייה מחודשת שלו. הרבה מאוד מחכה לנו מלפנים, מידע מרתק, מעורר מחשבה ומשנה פרספקטיבה.

הפעם, טרנס מק’קנה נפגש לשיחה עם מייקל טומס. לפניכם תרגום מתוך ההרצאה “כאוס הכרחי” ב- New Dimensions Radio, שהתקיימה בתאריך 10 יוני 1983 עם טרנס מק’קנה.

N, N-Dimethyltryptamine (N, N-DMT) הוא טריפטמין שנוצר באופן טבעי, וסם פסיכדלי קלאסי ועוצמתי, מופיע ברחבי הטבע, נוצר בצמחים רבים, ואף נוצר בכמויות קטנות בגוף האדם בזמן המטבוליזם, על ידי האנזים tryptamine-N-methyltransferase. הוא מאופיין בתכונות פסיכואקטיביות בעיקר של תיווך דרך המסלול הסרוטונרגי ואגוניזם קולטן הסרוטונין (5-HT2A) 2A במוח. ה- DMT שמקורו בעיקר מצמחים שימש במשך מאות שנים, עבור טקסי ריפוי פולחניים ותרגולים רוחניים. דיווחים מוקדמים על שימוש ב-DMT מגיעים מקהילות ילידים באגן האמזונס וכוללים צריכה של חליטת האיוואסקה.בתרבויות שונות, עתיקות ומודרניות, משתמשים ב-DMT כאנתאוגן בטקסים דתיים. – ויקיפדיה

מייקל טומס שואל את מק\’קנה: ובכן, בגדול הפסיכדליים ממש לא התקבלו במיינסטרים. האם אתה צופה שינוי?

טרנס מק\’קנה עונה: ובכן, לא במיוחד. הם מחזיקים בקסם מסוים ולרוב באופן מתמיד. בדרך זו, הם עושים את העבודה הקטליטית (זָרָז) שלהם על החברה, כלומר להציג רעיונות חדשים ולשחרר סוג מסוים של אנרגיה יצירתית לתוך החברה.

מוזר יותר מהמוזר עצמו ורחוק מהציפיות

אחד הדברים שאני כותב עליהם ומדבר עליהם אלו הן התופעות, שאנשים רבים מאששים והם קורים עם משפחת מעוררי החזיונות – הפסילוסיבין. שאיש אינו מכליל במודל הסטנדרטי של הסמים הפסיכדליים. ובכך אני מתייחס לתופעה דמוית הלוגוס, של הקול המופנם, שנראה כמעט כמו נציגות על-אנושית, מעין סוג של Genius loci (הכינוי בשימושו העכשווי, “Genius loci” מתייחס בדרך כלל לאווירה הייחודית של מקום מסוים, או ל\”רוח המקום\”. דוגמה לשימוש עכשווי עשויה להיות בנוסח “האור חושף את האווירה הייחודית של המקום.”).

ולאחרונה כתבתי על אינטליגנציה חוץ-ארצית, כך אני מכנה את זה. כאשר יש לך מגע עם ישות כל כך רחוקה מהמבנה הרגיל של האגו, שאם היא אינה חוץ-ארצית, זה ככל הנראה נובע מהמוזרות שלה. והמרחק שלה מהציפיות הרגילות (שלנו), לגבי מה שיכול לקרות הוא כל כך גדול, שאם צלחות מעופפות יגיעו לכאן מחר מהפליאדות זה היה הופך את התעלומה ההיא למשכנעת לא פחות.

כי אני מאמין שהמקום לחפש תבונה חוץ ארצית הוא במימד הנפשי. ושם הבעיה היא אינה היעדר מגע, אלא המרחק מההבנה, הדרך שיש לצמצם. מכיוון שהעובדה בעניין היא: ששמאנים, מיסטיקנים ורואים שמעו קולות ודיברו עם אלים ושדים מאז התקופה הפליאוליתית וכנראה שגם לפני כן.

תקשורת לא ברמה של מהירות האור

נראה לי סביר הרבה יותר, שציוויליזציה מתקדמת תתקשר בצורה בין ממדית וטלפתית. כמות הזמן העומד לרשות מינים אינטליגנטיים לפתח סוגים אלה של תקשורת היא עצומה. אז אני חושב שמעניין מאוד, אם כך, שהטריפטמינים, הפסילוסיבין וה-DMT, ברמה של 15 מיליגרם, מעוררים בצורה מהימנה מאוד, את מה שניתן לתאר רק כתופעות דמויות מפגש.

לא רק הקול המופנים שבראש, אלא גם המוטיבים הקלאסיים של הצלחות המעופפות, של הדיסק המסתחרר, האובייקט בצורת העדשה והגישה לחיים מחוץ לכדור הארץ. נראה שזה משהו שקשור לנפש האדם, ואני רוצה לברר מדוע.

אני חושב שזו עובדה מוזרה מאוד שמאפיינת את הפסיכולוגיה האנושית, ואני לא קונה אף אחת מהתיאוריות הנוכחיות, החל מ: ששום דבר לא קורה, ועד שזהו למעשה מין אחר, בעל עולם משלו, הסובב סביב כוכב אחר, שהגיע כדי ליצור קשר. אני חושב שזה משהו כל כך מוזר, שהוא בעצם מתחזה לחוץ-ארצי, כדי לא להבהיל אותנו מההשלכות האמתיות של מה שזה.

אולי גם אלו יעניינו אתכם:

הדבר ההוא שממלא את הגוף בחיים

אבל אני חושד שזה משהו כמו תודעת-העל של המין. שלמעשה הצביון הגבוה ביותר של הסדר האנושי, אינו מתממש בפרט הדמוקרטי. הוא ממומש במימד שאף אחד מאתנו לא חדר אליו מעולם, זהו המוח הקולקטיבי של המין שהוא למעשה היד המחזיקה בהיסטוריה. זו אינה ממשלה, לא קבוצה דתית, אלא בעצם מה שאנו מכנים תת-ההכרה האנושי, אך הוא אינו חסר מודעות, וזהו אינו סתם מאגר קיברנטי של מיתוסים וזיכרונות.

מהי אנטלכיה? צורה מסוימת או פונקציה או פעילות פנימית, שבלעדיה האורגניזם לא יהיה חי; וה”נשמה “או” התפקיד החיוני “הזה הוא מה שאריסטו בדה-אנימה שלו (על הנשמה) אותה כינה האנטלכיה.

זוהי אנטלכיה מאורגנת מסוג כלשהו, וההיסטוריה האנושית היא חתימתה על הפרימטים (האנשים), והיא כל כך שונה מהפרימטים. זה כמו יצור של מידע טהור. זה עשוי משפה. הוא משחרר רעיונות לזרם הנע של ההיסטוריה כדי לזרז את הפרימטים (האנשים) לעבר רמות גבוהות יותר ויותר של השתקפות עצמית שלו. ועכשיו הגענו לנקודה שבה המסכות מתחילות ליפול, ואנחנו מגלים שבתוך הקוף יש מלאך שנאבק להשתחרר, ועל זה עוסק המשבר ההיסטורי. ואני, ללא סיבה ספציפית מאוד אופטימי. אני רואה בזה ככאוס הכרחי שיוביל לסדר חדש ואטרקטיבי יותר.

entelecheica = להיות בתוך התלוס = שהגוף מממש את תכליתו. הנפש היא פעילותו של הגוף באשר הוא חי ופועל, מימוש התכלית של הגוף. לכן אריסטו מגדיר את הגוף כ\”הנפש היא האנטלכיה של הגוף\”- מימושו של הגוף את פעילותו.

החוד המובילה של המציאות

אתה מבין שאני לא מאמין שהעולם עשוי מקווארקים או גלים אלקטרומגנטיים או כוכבים או מכל אחד מהדברים האלה. אני חושב שהעולם עשוי משפה, ושזו העובדה העיקרית שהתעלמו ממנה. בניית צלחת מעופפת אינה דילמה של חומרה, אלא אתגר פואטי.

ולאנשים קשה מאוד לדמיין בדיוק על מה אני מדבר. מה שאני אומר הוא החוד המובילה של המציאות היא הנפש, והמוח הוא המצע העיקרי של ההוויה. אנחנו במערב טעינו לאורך אלפי שנים, אבל ברגע שהדבר יובן בבירור, עם מה שלמדנו בטיול הקטן שלנו במרחב ובחומר התלת מימדי, ניצור חזון חדש של אנושות שתהיה ממוזגת בין המזרח והמערב.

מיצינו כבר

הדמיון האנושי, בשילוב עם טכנולוגיה, הפך לכוח כל כך חזק, עד שבאמת כבר אי אפשר לשחרר אותו על פני כדור הארץ בבטיחות. הדמיון האנושי צבר כוח כה עצום שהסביבה היחידה הידידותית אליו היא למעשה הוואקום של החלל העמוק. שם אנחנו יכולים להקים את החלומות הארכיטקטוניים שמניעים אותנו לייצר לוס אנג\’לס או טוקיו, ולעשות את זה בקנה מידה ובצורה כזו שזה יגשים ולא ישפיל.

אנחנו כבר לא הקופים הדו-כפיים שהיינו פעם. הפכנו כמעט לכוח חדש בטבע, יצור של שפה, קיברנטיקה, מיזוג של מחשבים ומוחות אנושיים וגם מבנים חברתיים. המומנטום (כוח מניע) שלו עצום עד כדי שהמקום היחיד שבו הוא יכול לבטא את עצמו מבלי להרוס את עצמו הוא מעבר למימד.

ביליתי בהודו, ותמיד הייתי הולך לסאדהו (אדם שמאמת חיי בודהיזם) המקומיים בעלי מוניטין רב, ופגשתי אנשים רבים שהיו בעלי חוכמת זקנה. אבל חוכמת זקנה היא מעין טאו של איך לחיות. אין להם מה לומר על הממדים הללו שחושפים הפסיכדליים.

בשביל זה אתה צריך ללכת למקומות שבהם נוהגים בדרך השמאניזם על מנת להשתמש בכלים טבעיים מעוררי חזיונות, ספציפית באגן האמזונס. ושם אתה מגלה שמעבר לתבונה של איך לחיות במציאות רגילה, ישנו הנִסְתָּר של איך לנווט במציאות אחרת ויוצאת דופן.

אחרי הכאוס

עד כאן קטע מתוך ראיון והרצאה ארוכה “A Necessary Chaos”, במאמר הבא נמשיך להעמיק בנושא מהנקודה שסיימנו וגם מעבר לתחומים מרתקים אף יותר.